אינני זוכרת האם סיפרתי אבל אזכיר זאת שוב
ב10 למרץ נפטרה סבתא של בעלי ראינו איך זה קרה היינו איתה במהלך המוות, ואנחנו (אני ובעלי היקר)היינו צריכים להודיע למשפחה שאמא שלהם נפטרה, לא היה קלך ופשוט בכלל במהלך כמה ימים היו לי סיוטים וקושי להירדם בשל המראה הקשה שעברנו.
ביום של ה30 שצריכים לעלות לקבר, כמובן שעלינו היא קבורה בעכו ליד סבא של בעלי ז"ל שנפטר לפני 4 שנים.
באותו יום נסענו ההורים של בעלי,2 הגיסים, סבא של בעלי, בעלי ואני.
היה קושי רב לעמוד שם מול הקבר ולדעת שהאישה שראיתי לפני כחודש קבורה מתחת לאדמה, האשה שאמרתי לה באותו יום כמה אני אוהבת אותה לא תחזור יותר.
חזרנו לאכול בבית של דוד של בעלי, סבא של בעלי שיחק עם הילד של הבן דוד בכדור,צחק איתו ממש ראינו את הפנים שלו מאושרות. ובעלי אמר לי בשקט: גברת,צריכים להתחיל לפעול בנושא להביא לסבא שלי תעסוקה". ואני כמובן צחקתי ידעתי שיש עוד זמן.
בשבוע אחרי ב16.4 חגגו לי יום הולדת - כן גם אני גדלתי בעוד שנה ולצערנו סבא של בעלי היה באותה תקופה מאושפז בבית חולים בטיפול נמרץ לב,הגענו אחרי הצהריים בשעות ביקור אני וחמתי לבקר אותו.
הרופא אמר שהמצב לא סימפטי והתקשרתי בבכי קל לאמא שלי,היא בלי היסוס הגיע לבית החולים להיות איתי ולאחר מכן אחרי שדיברתי עם חמתי היא נכנסה להיות איתו בחדר כמה דקות אחרי הגיע חמי כולנו אנשים שאוהבים אותו עמדנו סביב המיטה בתפילה שהמצב ישתפר והמכונות יראו שיש נס לכבוד היום הולדת שלי, לצערנו המכונות התחילו לצפצף ומיד נשלחנו החוצה ע"י האחות.
ישבנו ממתינים בחוץ להוראות ע"י הרופא או האחות- שלבינתיים מגיעים לביקור הגיסים שלי כולנו ממתינים להוראות
בסביבות השעה 19:10 מגיעה האחות ומבקשת מכולנו להיכנס לחדר צדדי כולנו עומדים כמו ילדים טובים.
הודיעו לנו שהתרופות לא עזרו והוא לא איתנו יותר- מיד בלי לחשוב פרצתי בבכי וחמתי הייתה בהלם (זה אבא שלה).
אמא של חמתי נפטרה לפני שנתיים וחצי, וכעת האבא- ממש קשה לה.
אמרו לנו שהוא צדיק כי הוא נפטר בשבת- לפני השקיעה.
יצאו החוצה המומים ולא יודעים למי להתקשר קודם - אני כמובן פרצתי בבכי. הודעתי לבעלי שסבא שלו נפטר והוא מיד הגיע לבית החולים עם אבא שלי.
כולנו בהלם עד עכשיו,הוא היה אדם מאוד דומיננטי כולם ראו אותו מסתובב כל בוקר.
מתגעגעת אליו.
בטח יצאתם מהפוסט בהלם קצת אבל זה מה שעבר עליי בחודשים האחרונים
שלכם,
גשם