אם רק...
|
| 2/2012
כואב לי לראות אותך ככה.
כואב לי לראות אותך גוססת בלי שאני יכול לעזור לך.
כואב שכשאני בא לבקר אותך פעם בשבועיים כשאני יוצא מהצבא, יש לך דמעות בעיינים ןגם לי, שנינו יודעים מה המצב שלך ושברגע הכל יכול להתרסק. אנחנו לא אומרים את זה אבל שנינו יודעים את זה.
את יודעת שאת מאודד חשובה לי.
אאת גם דואגת לבדוק אם אני שמח בצבא. את לא מבינה מה התפקיד שלי בצבא הקודם או החדש, את רק רוצה לדעת שאני בסדר,שטוב לי ושהבריאות בסדר.
לפעמים אני צריך לשקר לך שהכל בסדר וגם קודם כשהייתי עם טנקים שקרתי שהכל בסדר.
הסיפורים שלך מהמלחמה היו מחזיקים אותי ברגעים שכמעט נשברתי במסלול.
ועכשיו את גוססת במיטה בבית חולים. אני באמת מתפלל שתעברי את זה. אבל אני לא יודע מה יהיה.
הרבה שנים לא היו לי דמעות בעיינים. רק בפולין ועכשיו כשהייתי אצלך..
כן אני יודע שאני רגיש , אבל אני ממש מפחד לאבד אותך.
אני עצוב מאוד אבל ליידך אני מנסה שלא לבכות וגם את מנסה אבל שנינו יודעים מה המצב..
אני לא רוצה לאבד אותך.
-הקטע נשלח דרך הטלפון הסלולרי-
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: