עקביות

שנים לא ביקרתי כאן.

בפוסט הקודם - ממרץ (!) - כתבתי שהרסתי קשר ידידות. בקיצור, רק למען הפרוטוקול - זה לא מדוייק. הוא הרס. אז נכון שבחודש הראשון ש"ניסינו" לא לקחתי אותו ברצינות ויצאתי עם אחרים אבל אחרי חודשיים החלטתי שאני כן רוצה שזה יהיה רציני. כשאמרתי לו את זה הוא פשוט התחמק ואמר לי לא. יש מישהי אחרת. ידעתי ואני יודעת. האמון שהיה לי בו הלך לעזאזל. ידעתי בהתחלה שזה מה שיקרה אבל הכאב היה כפול - גם כאב של אהבה נכזבת וגם כאב של איבוד הידיד הכי טוב.

עכשיו אני יוצאת עם חבר שלו ואני מנסה להיות רצינית איתו. למרות שיש מישהו אחר שמטריף אותי.

-

עוד מעט יש לנו מסיבת סיום ואני רוצה להראות מהמם. בכלל, אני חושבת שאני בסדר איך שאני (לא!). כלומר, אני שלמה עם מי שאני, אבל לא יזיק להיות שלמה עם מי שאני וכמה קג בחוץ.

תאחלו לי בהצלחה :)