עקביות

איך שקמתי שמתי את הסרט אמריקן ביוטי. כל העולם מדבר/דיבר עליו ככה שגם אני רציתי לראות במה מדובר.

הסרט שינה לי את הפרספקטיבה.

למשל, בהתחלה כשאנחלה חשקה באבא של ג'ין זה נראה לי מופרך ושהיא חתיכת שרמוטה. עם הזמן, הגעתי למצב שאני דווקא כן רוצה שיתממש משהו ביניהם. כאילו מה? היא החברה של הבת שלו, היא צעירה ממנו, הוא נשוי, אשתו בוגדת בו, אז מה? כאילו, למה לא יכול להיות קיים מתח מיני גבוה בין השניים?

בכל אופן, הסרט איכשהו גרם לי לשנות את זוית הראיה שלי על גברים. אחרי הכל כולם אותו הדבר.

אבל עדיין זה לא סותר שאנחנו יכולות להתאהב ולחשוק בגבר שגדול מאיתנו ב-10 פלוס. ואפילו הוא גם עשוי להתעניין בנו. אז למה לא?

בוקר+צהריים:

תפוח- 50

לחם- 120

קפה- 30

ביניים:

190

ערב:

המון.

אני שותה כבר 3 כוסות קפה ברצף. גיליתי שיש קפה נטול קפאין בסופר. זה מעולה. זה הקפה שלי.

חדר כושר:

הליכון- 3.5 ק"מ- 225 קלוריות

סקי- 15 דקות- 100 קלוריות.

סטים חדשים. המאמן קרע אותי. ובצדק, זה מה שביקשתי.

היה לי יום כלכך גרוע שלא יכולתי להיות בחדר כושר, לא היה לי מצב רוח.

כל הדברים הרעים שיכלו לקרות לי- קרו.

פשוט יום אפור, שהכל רע.

אני כל כך מאוכזבת מעצמי.

פתאום נחתה עלי תוגה. פתאום זה "כאילו" שאני יודעת הכל. נפל לי האסימון לגבי אנשים שחשבתי שהם קרובים אלי. וזה כואב לי מאוד.

למה? למה? למה זה קורה לי?