עקביות

רגשות מבולבלים כלכך.

מצד אחד אני רוצה להיות עם החברות שלי, לצאת איתן, לדבר על שטויות, מצד שני, הן כלכך ילדותיות וקטנוניות. כל אחת חושבת שהיא הכי מושלמת ובו זמנית יורדת על עצמה כאילו אין מחר. מצב מייאש.

מצד שני אני רוצה לצאת עם אנשים יותר מבוגרים, כמו המדריכים בחדר כושר, השכנים, קרובי משפחה, אך מצד שני אני ממש מפחדת. ממה? מזה שאצא קטנונית, ילדותית, מעפנה, שלא אדע מה לעשות איתם, כי כמה שזה קיצ'י ומפגר- אני לא ילדה, אך עדיין לא אישה (אמרה בריטני ספירס). אז מה לעזאזל לעשות.

החבר של אמא שלי (מישהו ממש נחמד) הביא לי דיסקים לשמוע, ביניהם היה היה את A RUSH OF BLOOD TO THE HEAD של קולדפליי. העברתי את השירים לאייפוד ועכשיו כשהתחלתי להאזין מצאתי את עצמי בשיר GREEN EYES. והאמת, אני כולי רועדת.

מה הפירוש של GREEN EYES? עיניים ירוקות. מממ... זה מוכר לי מ... כל חמש שניות שאני מזכירה אותו, את העיניים הירוקות שלי... (אנחה).

Green eyes\Coldplay

Honey you are a rock
Upon which I stand
And I come here to talk
I hope you understand

The green eyes, yeah the spotlight, shines upon you
And how could, anybody, deny you?

I came here with a load
And it feels so much lighter now I met you
And honey you should know
That I could never go on without you
Green eyes

Honey you are the sea
Upon which I float
And I came here to talk
I think you should know

The green eyes, you're the one that I wanted to find
And anyone who tried to deny you, must be out of their mind

Because I came here with a load
And it feels so much lighter since I met you
Honey you should know
That I could never go on without you
Green eyes

Honey you are a rock
Upon which I stand

אני כלכך אוהבת את קולדפליי, ועכשיו בכלל.