המתופפת הקטנה

אבל אני לא היחידה בנטיה למחזר - באמת לא. לכל בלוג שאני מכירה יש לופ קבוע כזה,  נוסחת הבלוג. הנה התכתבות בפוסט הקודם של איתי:

נוריקו, 15:15 12/7/2006:

לפעמים יש לי הרגשה שאנחנו כאן לא אנשים אמיתיים, אלא דמויות מסדרות אמריקאיות. לפעמים יש פרק ששתיים מהן מתאהבות זו בזו, ולפעמים אחת מהן זוכה בלוטו או נפצעת, אבל הן לעולם לא יתחתנו או יתעשרו או ימותו או יהפכו לנכים, כי זה דופק את הסדרה או את הבלוג . הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

איתי() , 10:36 12/7/2006: תגובה קשה כשחושבים על ההשתמעויות האישיות שלה, אבל שיעשעת אותי כהוגן. קיבלת את ים התגובות המאוחרות שלי? הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 , 15:15 12/7/2006נוריקו: באמת התלבטתי רגע אם לשחרר אותה, היא נשמעת כמו ’את לא תדעי אהבה אמיתית לעולם’, אבל בגלל שגם אני באותה סירה, שחררתי. עכשיו  לך תכחיש! ואולי עוד יעשו עלינו סדרה פעם...    כן, קבול קבלתי וענוה עניתי. הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

איתי() (האתר שלי) , 00:59 16/7/2006: מאיפה הציטוט?  אני מכיר "[אבל אני היחידי שיודע, שאף על פי יופיך המשגע] לא תדעי אהבה אמיתית לעולם" שאפרים שמיר כתב לירדנה ארזי. לזה הכוונה? ולמה אותה סירה? את נשואה, ועם ילדים. זה מצב שונה לגמרי.   הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

נוריקו, 01:16 16/7/2006: כן. התכוונתי לשיר הזה. שמעתי פעם את ירדנה ארזי שעליה הוא נכתב, מספרת עד כמה שהוא זעזע אותה. באמת לא יפה להגיד ככה על מישהי .   שונה, שונה. אבל גם אני חוזרת בלי סוף על אותן המנטרות ואותן התלונות, וכל פעם באה עם איזה תובנה חגיגית אבל שום דבר לא משתנה או נפתר. מקסימום נולדות ונעלמות דמויות משנה מידיי פעם...

ועוד משהו שמשותף לבלוגים סדרתיים ולסדרות אמריקאיות. בשני המקרים, רצוי מאוד שלא יהיו ציצים. אם העלילה דורשת ואין ברירה, יש להפנות את הגב למצלמה  או לכסות היטב במגבת.