| שלום קוראים לי גל, בן 18 מחיפה פתחתי את הבלוג בשנת 2006 בגיל 16.5 קצת לפני המלחמה בלבנון וממש במקרה חזרתי אליו כשנכנסתי לחשבון ה-gmail שלי.לא בטוח שעוד אכתוב בו אבל אם התוכן מעניין פה מישהו, אז ברוך הבא. |
| 10/2009
נחמד לחזור לפה
חזרתי השבת הבייתה פתחתי את הג'ימייל והגעתי להודעות הישנות ביותר מאז שפתחתי את המייל ונזכרתי שפעם..דיי מזמן - היה לי בלוג.מצחיק.
איזה ילד הייתי חח, אבל בכל זאת בוגר יחסית לגילי.תמיד הייתי כזה אבל לא שכחתי גם להיות ילד מפעם לפעם וגם היום.אז, כתבתי בעיקר כדי לשחרר לחץ מהמלחמה.אני לא מאמין שגם אז כתבתי על גלעד שליט והנה אחרי זמן כה רב - מה נשתנה?
כואב לי הלב על הילד הזה ויותר כואב לי מהפסטיבל התקשורתי הזה.אכלנו את הפיתיון כמו מטומטמים ובשעה שבכל הסופ"ש הכותרות על גלעד שליט מבצבצות מכל מקום, החמאסניקים יושבים וצוחקים עלינו ואני אסביר למה-
הממשלה מנסה ליצור תדמית "אדישה" כלפי גלעד ולהוריד מסדר היום הציבורי את הנושא ככל האפשר על מנת להוריד את מחיר השחרור והנה ברגע אחד הנושא קפץ לסדר היום ובטח הקפיץ את המנייה של גלעד עשרות מונים- ולטווח הארוך נשפוט האם זה תרם לשחרורו או שלא(יש לי תחושה שאני כבר יודע את התשובה ומפחד ממנה)
בנוסף חיזקנו את מעמד חמאס ומה שמחזק את חמאס מחליש את יריביה הפוליטים של חמאס - פת"ח אבו מאזן והגוש המתון יחסית.
שיחררנו גם 20 אסירות תמורת קלטת- יהיו שיגידו שזה שווה את זה אבל פעם הבאה אל תתפלאו אם יבקשו 100 ו-200 אסירים עבור מכתב או תמונה.
והדבר הקשה מכל - אין לכם תחושה של דה-ז'ה וו??כמה פעמים כבר היינו בסרט של תקווה מחודשת שלא נתנה פירות?לא נמאס לכם מהתקווה המזויפת הזאת?מהכאילו "מתקדמים" ומהכאילו "מתאמצים" של הממשלה לשחרור גלעד?אני בתחושה שהממשלה מחכה שהוא ימות כדי להוריד את המחיר...המחיר.איך מקמטים חייל חטוף במחיר?אני מצטער לקטוע את השמחה אבל תנמיכו ציפיות ומהר לטובתכם, אך בראש ובראשונה לטובת גלעד ובני משפחתו שבוודאי לא נופלים באשליות השיבה של גלעד בעקבות הקלטת המצמררת הזאת.נקודת האור היחידה של הקלטת היא שמשפחתו זכתה לראות אותו ושאנו יודעים שהוא (חצי) חי.
בנוגע אליי
עברתי הרבה מאז שרשמתי פה.סיימתי תיכון, התגייסתי לצבא באוג' ואני במסלול קצונה ייעודית.אני עתיד להצטרף לגדוד לוחם בסיום הכשרה של שנה וחצי+ ואני לא רוצה להרחיב יותר מזה.כאדם וחייל צה"ל אני מבין בעיה גדולה שנעוצה בנו - בתקשורת כל הזמן שומעים את האיראנים, את נסראללה ואת חמאס- נותנים להם במה לכל האיומים והדיכויים שלהם שכמובן אנו בתור אוכ' שבהחלט שבעה מלחמות ופחדים, לא נותרים אדישים.נוצרת תחושת ייאוש מאוד גדולה ופחד מכל האיומים עד שלא יודעים על מה לחשוב קודם.אני חושב שנותנים יותר מעמד לדברי האויבים שלנו בתקשורת מאשר לדברי המנהיגים שלנו - הדבר מתבטא בזמן שידור בטלויזיה(שאגב ממש התדרדרה לרמה בזיונית..כבר אמרתי?).מתוך הפחד בעת המלחמה בלבנון רשמתי בבלוג שאני אולי ארצה לעבור לחו"ל לארה"ב אבל מיד חזרתי בי כי ידעתי כבר אז שאני מדבר מפחד.כחייל, אפילו כחייל צעיר, ששואף להגיע לקצונה ולהוביל במידת האפשר אני מבטיח לכל אותם פוחדים למיניהם שצה"ל חזק, שצה"ל שומר עליכם, שאנחנו עם השורשים נטועים בקרקע ולא ניסוג ולא תנקפל בפני שום אויב שיסכן אתכם.אנחנו מדינה קטנה וכולנו בסיר קטן אחד.אנחנו צוחקים ביחד ובוכים ביחד ובאמת באמת - אין לנו מקום אחר.
אגב, השבוע אני עובר השבעה איזה מרגש זה לא יאומן איך עברו חודשיים של טירונות.מצפה לזה בכיליון עיניים.
שבוע טוב.
| |
| כינוי:
שם פרטי - גל
בן: 33
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
