או שאלוהים התחיל לעדכן אותו...

כי מישהו [אני חושבת שזו הייתי אני] החליט שהחיים שלי היו טובים ברמה מספקת, שזה יהיה נחמד להרוס אותם - אתם יודעים, רק בשביל השינוי שבעניין. הגיוון שבשגרה. בשביל השעשוע.

אחותי חזרה הביתה.

הביאו ספריה חדשה [ואתם יודעים כמה שאני אוהבת את הנוכחית - סון טו בי ישנה].

אחותי מנסה לארגן מחדש את החדר - ככה שיראה הרבה יותר קטן, למרות שאת הסעיף הזה אני לא רואה שקורה בקרוב.

ולא מספיק זה - הטלוויזיה כנראה תצטרך להיות על זרועות ברקן - מה שהורס לגמרי את התכנון שלי לציור קיר.

כן, מישהו לגמרי החליט שצריך קצת איזון בעולם ודפק אותי לגמרי. לא היו איזה מליון ילדים רעבים באפריקה?! הייתי אומרת יש מספיק איזון מצד הדברים הרעים!

אוף!

עכשיו אני מתחילה להתעצבן.

ועוד שניה לבכות.

ולא בא לי.

ואין לי כוח למבחנים יותר.

ולא בא לי לעבוד יותר.

ואני רוצה להיות ג'ינג'ית טבעית.

ושתחזור יותר מפעם בשבוע-שבועיים מהבסיס.

ושיהיה לי זמן לקרוא ספר, לצפות בטלוויזיה, להקשיב למוזיקה.

אני רוצה להפסיק להיות עייפה כל הזמן!

ולא בא לי שאחותי תחזור הביתה.

ממש ממש ממש לא בא לי שהיא תחזור הביתה!

פעם הבאה תזכירו לי לשמור על הפה שלי סגור שאף אחד לא ישמע כמה שטוב לי.

היה טוב בכל אופן =\

חבל שזה נמשך ממש קצת זמן....

עריכה 22:55

שכחתי גם שהלך לי ממש גרוע בראיון למודיעין ועומדות להיגמר לי האפשרויות ולא בא לי להיות פקידה מסריחה כמו מעין :(