אומרים שהתקשורת הכי טובה היא סימני גוף, יותר מדיבור בכל אופן, זאת אומרת שגם אם לא תאמרו הרבה אנשים יבינו אתכם.

לצערנו לא הרבה קיבלו את היכולת להבין סימני גוף של אחרים ולפרש אותה נכון (למזלי אני לא אחת מאלה). טוב אז סתם הצגתי בפניכם עובדות מדעיות שנקרו לאורך השנים, ורק מעט אנשים באמת מפנימים (ולמזלי אני גם לא אחת מאלה), וגם אלה שכן קלטו פשוט מתעלמים..סיבות אישיות אבל מתעלמים (לצערי החלקי ומזלי החלקי -כן זה פיפטי פיפטי, לא סנט!- יש פעמים שאני בוחרת להתעלם, למרות שתמיד אני יודעת שקורה משהו)

יש כל כך הרבה שאני רוצה להגיד לאדם מסוים אחד, אבל האטימות של אנשים פשוט מפליאה! לצערי לאותו אדם יש את היכולות שאני לא קיבלתי- הוא קיבל את החלק של הפירוש הלא נכון, חוסר ההפנמה או בניגוד ל-2 הקודמים הוא פשוט בוחר להתעלם.

אולי אני פשוט מביעה את עצמי לא נכון.

אומרים שאפשר להיפתח הכי טוב למי שרחוק ממך- פיזית ורגשית ביחד, אבל הוא קרוב אלי רגשית (לפחות מבחינתי), רחוק ממני פיזית, ועם זאת אני מרגישה שרק אליו אני אוכל להיפתח, אני אפילו לא יודעת למה! אני מחכה לרגע שהוא יתעורר ויחליט לפתח שיחה, זה לא קרה אף פעם וזה כנראה לא יקרה לעולם, כמו מפגרת אני עדיין מחכה לרגע הזה ותוהה אם הרגע הזה לעולם יגיע...

לסיום: ציטוט קטן שמתקשר לקטע, מתוך מגרש ביתי 3.20

"כמו להתאהב במישהו,
אבל הם שוכחים לאהוב אותך בחזרה.."

"...מדי פעם בפעם, אנשים עולים ברמתם,
הם מתעלים על עצמם,
לפעמים הם מפתיעים אותך,
ולפעמים הם לא עומדים בזה.
החיים מוזרים לפעמים,
הם יכולים ללחוץ חזק.
אבל אם אתה מחפש קרוב מספיק,
אתה תמצא תקווה...
במלותיהם של ילדים...
בתווי השיר...
ובעיניו של היקר ללבך.
ואם יש לך מזל, אני מתכוון, אם אתה
האדם הכי בר-מזל בכל העולם,
האדם שאתה אוהב יחליט
שהוא אוהב אותך בחזרה."

-כנראה שלא כולם ברי מזל, הא?

שבורת לב...עד הפעם הבאה, נעל.