ולא...זה לא אותו דבר, אם אתם לא יודעים מה ההבדלים חפשו במילון.

כשאנשים אומרים הם מקשיבים, הם באמת מתכוונים לזה?

לא קרה לכם פעם או פעמיים שמישהו דיבר לידכם על נושא מסוים אבל פשוט חשבתם לעצמכם "חוזרים הביתה, מתכוננים למבחן, אה כן ואז צריך ללכת לרופא, ואז אמא ביקשה שאני אסדר את החדר..." והאדם שלפניכם כבר הגיע כמעט לסיום דבריו ואתם גיליתם שלא הקשבתם לו בגרוש?! יוכלו לסלוח לכם על זה נכון? אולי הייתם פעם במקום האדם הזה שדיבר, ועדיין הרגשתם שלא מקשיבים לכם והמשכתם לדבר. ל-מה? הוא בלאיו הכי לא מקשיב לכם...למה לבזבז אוויר לנשימה נכון?

כשאנשים אומרים שיקשיבו לכם מתי שרק תצטרכו, הם באמת מתכוונים לזה?

אז למה מבטיחים ולא מקיימים? אם היא אמרה שהיא תקשיב למה אני פשוט לא מקבלת את התחושה שאני צריכה להמשיך לספר? שאני בכלל צריכה להתחיל לספר? אני יודעת שהיא לא תקשיב. אולי היא תחשוב "עכשיו כביסה אחר כך כלים...אה היא מדברת נכון!" היא תוכל לסלוח לי על זה נכון?

כשאנשים אומרים שאתם לא צריכים להוציא מילה ועדיין ידעו שאתם צריכים מישהו שיקשיב לכם, הם באמת מתכוונים לזה?

אז למה אני מנסה? היא לא יודעת, היא לא מנסה, אני כן.

איך זה שהיא לא יודעת שאני רוצה לדבר? היא חושבת שאני שותקת כי אני לא יכולה להוציא בפני אף אחד. זו רק היא שלא מסוגלת להקשיב, או שהיא מעדיפה לא לשמוע בכלל? היא טוענת שאני תמיד יכולה לספר לה הכל, איך זה שהיא לא יודעת שאני רוצה? אני אוכל לסלוח לה על זה?

ועכשיו לתגובות העתידיות שלכם:

כן, אני יודעת שאני תמיד יכולה לספר לכם הכל, ותסמכו עלי שאני סומכת עליכם, אני פשוט רוצה אותה...