SO Let the PHEONIX that trapped inside of you burn and BURN and BURN
תאמינו או לא, אני ציירתי, זה העיבוד שלו במחשב, אבל המקורי לא פחות יפה
ועוד ציור פיסיכודאלי, לא שאני יכול להגיד מה זה פסיכודאלי, או מוזיקה פסיכודאלית וכו'
-לבחירה בציור שילחו SMS למס' (%(#($^(&& עם הסיפרה 1 או 2 או 3 לבחירה בציורים האילו בהתאמה: ציור א', ציור ב', וכו'.-
כפי שבטח כבר הבנתם, לא בדיוק יש לי על מה לעדכן.
אני נהנה, חיי את הרגע ואת העתיד הרחוק, שואף ללמוד, מכין שיעורי בית, שותה אלכהול, מבלה, נהנה, קורא המון, נהנה ושוב מבלה. אה, ואני גם יושן אבל כמובן שאחיותי היקרות שלא מבינות את פרוש המילה הזו מעירות אותי בשמונה וחצי בבוקר, ככה שאני יושב פה, השעה 14:58 בידיוק (טוב לא, השעה כבר 15:58, גנבו לנו שעת שינה שהייתה לי כ"כ יקרה דאמט), מפהק וכותב פוסט שווה כלום ועל כלום.
אגב, החלטתי לעשות משהו, כל המגיבים הקבועים שלי, את תקרוב תולנקקו גם כן, כי התגובות כאן אצלי זה הכי חשוב בשבילי.
אני אודה לכם מאוד עם תלנקקו אותי גם כן, פירסום נוסף על המעט לא יזיק לי. סליחה, אני אמרתי פירסום? לא משנה. זה יעשה לי טוב ליראות את עצמי מופיע אצל אנשים אחרים.
הטשישות לא נעלמה, היא הורגת אותי. אולי ללולא היא הייתי אחר. אבל המשימה שלנו היא לא לעשוק השאלות אולי לא?
אתמול יצאתי, למרות שאני בדר"כ לא יוצא בימי חול בערבים מה שגם בא על חשבון תוכנית פלוסופית על המוות ששמה 'על החיים ועל המוות' [זה עוד יחזור].
היה נחמד, אלכהול טוב, נרגילה בטעם קוקוס עם חלב -שיצאה מעולה - וצחוקים.
מה שרק שזה חצה גבולות, כלומר יותר מידי.
מצאתי את עצמי מוקף במוות, דברים מעניינים אבל שורפים וכואבים. שאיפה לקץ הקרוב? אולי עיניין בקץ, ואחריו? ואולי בכלל זה משהו אחר, לא "העלמות" הגוף והנשמה לעולמות נישגבים, או בכלל העלמות, לאטאיסטים שבינייכם. אולי זה משהו שלא הועלה, ולא יכול לעלות על דעת האדם? ואולי לא.
אולי אולי אולי.
אני קורא ספר על מוות.
אני רואה סידרה על המוות.
אני כתבתי משפט פילוסופי על התפישה המערבית של המוות ואז ישר קיבלתי הודעות של דברים שקשורים למוות.
כפייה דתית / כפית דעת, געגועים, אובססיה למוות, אובססיה להימנעות מהמוות, אלמוות, בית חולים? בית אבות? ועוד?
אבל אחרי הכל, זה הכל שאיפה לדעת את מיסתורי החיים, ומעבר. שאיפה שבני האדם אנחנו נהיה מושלמים. כשבכלל האלוהים שעליו מבוססת המדינה הזו, לא מושלם.
אני מכווה שלא לקחתם את זה קשה, זה הירהורים שעלו לי בראש, לשחרר את הכל, בשביל זה יש בלוג לא?
ב4.4 ישרא. מצפה לזה בקוצר רוח. מה שכן, אני מזהיר. אני יכול להיות מאוד שקט, במיוחד עם אנשים חדשים ופחות מוכרים. לא ניפתח לסביבה בקלות. לא שולט בזה, מוזמנים לנסות בכל זאת, יש לי כמה זמן שאני סתם יושב ומתייבש.
פסיכולוגיה,
פילוסופיה,
פסיכוטראפיה...
Tacat.
ואלרגיה לא מרפה..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
