לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

beutiful nightmare


בבניה

כינוי: 

בן: 33

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2007    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

6/2007

עבודה #2


(תאמת היא #1 היו סתם כמה טיולים עם כלבים)

עכשיו בזכות ויקטור המלך השגתי לעצמי עבודה שבהלך אתה אמור לשבת מול מחשב במשך 4 שעות וליגלוש באתרי פורנו. טוב תאמת לא, אין מחשב ואני לא יושב, אבל זה לא מפריע לויקטור עדיין להיות מלך וזה שהעבודה לוקחת 4 שעות0-0

אתמול הלכתי אליה פעם ראשונה. וכמובן שהתוכנית המבריקה שלי לצאת מהבית רבע שעה לפני נהרסה תודות לזה שלפני שיצאתי ראיתי במראה שאני ניראה כמו הומלס ממאדים, ושיש לי חמש דקות. התחלה-רגל שמאל-.-(וזה רק כי שחכתי את האמפי)

אז קצת רקע מהסיפורים של ויקטור: המעסיק לוקח אותך לאיזה רחוב, נותן לך פליירים/עיתונים, אתה שם אותם בתאי דואר,וכשאתה גומר הוא נותן לך עוד פליירים/לוקח אותך לרחוב אחר. וככה זה 4 שעות משש עד עשר - 70 שקל.(לא הוא לא צריך ממש עובדים ככה שבפוקס ניכנסתי)

אני מגיע לבית שלו, מתקשר והוא אומר לי לחקות חמש דקות והוא יורד. בנתיים הגיע אני דוס כיפה-שחורה שתקע בי מבטים שלא היו מביישים אף מגיב נאצה שמחשיב את עצמו. בזמן שהוא תקע בי תמבטים המוזרים שלו ואני ניסיתי להיתעלם, חמק מהדלת יצור שאני מאמין שלפחות שלושים אחוז מכם היה רץ הביתה להביא את ספר המיתולוגיות שלכם ומבקש ממנו לחתום עליו-כי הוא בידיוק ניראה כמו הגמד הנורדי המרושע שמצוייר על הכריכה(זה שלושים אחוזים כי אתם לא יודעים מה זה נורדי, מפגרים)

אז קיצר, הגמדון הזה גרם לדוס לפרוץ בצעקות שמחה של "אליעזררר!" וככה הבנתי שהוא המעסיק שלי.

הוא לקח אותי לאיזה רחוב בקצה השני של מודיעין, והסביר לי מה אני צריך לעשות.

זה דווקה היה דיי קליל, והבנתי את הטריק מהר.

אחרי חצי שעה שאני מחלק פליירים ולא מתקרב בגרוש לסוף הרחוב התחלתי לחשוד שהכול בעצם איזה מבחן קבלה מעוות, בו אני צריך לפתור את חידת היצאה מהרחוב ולחלק במקביל כמה שיותר פליירים(כמובן שהעובדה שתאי הדואר הפכו להיות לאט לאט משוריינים, שמשאיות מלאות אוכל תאווה פרקו מולי, ושתוכים צעקו עלי כשניכנסתי לבית לא עזרה)

כמובן, שנכשליתי. עשיתי לו המון בעיות כי לא הבנתי את ההדרכה של איזה רחובות לעשות-עשיתי נגיד את ההלוך והחזור כשהוא אמר רק הלוך(היי!זו לא אשמתי שהוא מדבר נורדית!)

עישיתי איזה מיליון אחד רחובות בריצה קלה-הליכה מהירה, ורק היום(יום אחרי) התחילו לכאוב לי הרגליים והעין שלי נעצמת מעליה(אבל זה לא קשור)

בדרך חזרה:

"טוב תקשיב, אתה עובד טוב...(*אנחת רווחה*)

אבל...עשית לי המון בעיות!"

"אני מצטער"

"*נותן את הכסף* טוב אז אני אתקשר אליך כשאני אצתרך אותך"

טוב..זה לא נישמע בידיוק אופטימי לא?

 


הבן אדם הבא שמבריז לי בלי להודיע מראש מקבל ג'בטה לראש.

אני רציני.

נכתב על ידי , 4/6/2007 15:40  
32 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משוגעים , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לtacat אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על tacat ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)