לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

beutiful nightmare


בבניה

כינוי: 

בן: 33

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2008    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

6/2008

רגעי תהילה בוערים (או מה הייתי עושה בלי הקפה)


שבועיים עמוסים היו

אני לא אפרט את כולם עכשיו אבל


 

לאור הבקשות המיוחדות(XD)- הל"ג בעומר היה מעפן.

אנשים יגידו לכם דברים בסיגנון ה-"זה היה הל"ג בעומר הכי טוב שהיה לי בחיים(!)", אבל אז אני אבוא ואגיד שהם אומרים את זה רק בגלל שם ישנו את ברוב הזמן שלו - נו, מסיבות טבעיות, אתם יודעים.

בזמן שכולם השתכרו עד מוות (אני לא מבין, אני שתיתי את אותה הכמות כמו עוד שני אנשים - אחד אלכוהליסט זקן ומנוסה, והשני צעיר שחוטף אלרגיה עם הוא שותה קגלוביץ' תות ומקבל את אותו צבע המשקה, רק על הפנים - שניהם מתו על הספה, ואני אפילו בקושי תפסתי ראשS:  ), ונרדמו- הייתי אומר בערך..- על הספה, אני השתעשעתי בלזרוק עליהם מרשמלואים, ולשים עליהם קרח בצעקות בסיגנון ה"אומייגאדד עף גחל מהמדורה!!$!"  או "אני שם עליך גחל -רק בשביל שתיתעורר" (וכן, הייתי שיכור).

ובחזרה להתחלה, התחמקתי בעורמה מהשמירה על ה"מקום" (הייתי בעבודה), וציפיתי מראש שרוב האוכל ילך לטיפול בשיכורים (ראה ערך "מרשמלו") ולא לביטני הרכה - הבאתי רק כמחצית הכסף.

אגב כסף, אגב עבודה.

ברוח הפוסט הזה , מסורות ה"פאשלה-ענקית-על-היום-הראשון-בעבודה" ממשיכה!

רק שהפעם זה לא היה ככ רציני, פשוט המתכונת ה!$@#!, הייתה יותר ארוכה מהצפויי ואיחרתי שעתיים לבייביסיטר, אילצתי אותו להישאר לבד ואת אמא שלו להיתקשר אלי סביבות ה-8 פעמים בלי ידיעה שאני לא יכול לענות לה -אבל היי, למי איכפת 20 שקל לשעה.

יום למחרת גיליתי שכולם אדומים בגלל שהם נשרפו מהאש, או שזופים מהשמש כי הם שמרו על המקום.

 



כולם נשרפים ורק העור שלי, יכול להיות שזוף רק אחרי טיפול מקיף של 1000 נורות נאון ומיטת שיזוף.

(אילוסטרציה)

 

אחרי המתכונת במתימטיקה(הלך ככ רע שעשיתי תרגיל שלא למדנו חח), הבייביטר 13X, הלג בעומר, המתכונת בהיסטוריה, הטיסה-חזרה של בן מוינה(ללא פקקים) ועוד ועוד,

אבל בעיקר אחרי המווון עבודה קשה והרבה אילתורים של הרגע האחרון הגיע תאריך המייוחל, והגיעה עת פתיחת התערוכה.

היה טוב, אבל הכל יהיה טוב אחרי עבודות הפרך האינסטלציה שנתנו לי - לתקוע מסמרים בקיר.

סתם, היה טוב, התאכזבתי שכמה אנשים שממש רציתי שיבואו לא הופיעו או הבריזו, אבל כמו שאמרו, הפסד שלהם.

 

אני בנאום פתיחה מרגש - היו דמעות:



אני ואמא בתמונה לא הכי משו -זה רק כי ירדן צילמה. הוו מאמא את מפורסמתת:





 

ציור "האנושות המודרנית" (או בקיצור ציור א'):

 

המצלמה לא מחמיאה לצבעים- הייתם מאמינים שהדף אשכרה לבן?

 

ציור "ביזאר" (ב'):




והפסל:


התחיל לשעמם מהתיהילה וההבטחות שאדון בצלאל יתקשר אלי מחר + התחיל להחשיך, אז הלכנו הביתה:



....


ואתם עוד מתפלאים שאני לא מעדכן.

אני ככ עמוס, שהרגע גיליתי שיש לי בגרות.

מחר.

XD

 

נכתב על ידי , 2/6/2008 12:11  
43 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משוגעים , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לtacat אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על tacat ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)