שעה אני מנסה לעלות את הפוסט הזה!#$#$! שעה!#$!#$. הנה :
אחח כמה זמן אני רוצה משהו לעדכן עליו. טוב, כניראה שזה בא בדרך הרעה.
שביטה. ותודה תודה שהפעם לפחות לא הייתי חולה מת.
אז רציתי לנצל אותה כהלכה, והחלטתי לסוע לירושלים, להגיד שלום עם חברים לבןדוד המתגייס.
הוא שלח לי הוגעה שהוא יגיע לערב במודיעין, אבל פשוט הייתי עייף מידי לסנטר..
2 בלילה:
אני שומע צילצול טלפון
מפסיק.
עוד פעם
מפסיק.
עוד פעם
מפסיק.
ועוד פעם.
אחח אז זה לאן נעלם לי השעון מעורר..או לפחות כך חשבתי.
ואז ראיתי שזו בכלל שיחה מהבןדוד. עניתי, מופתע.
הוא אמר לי שהוא רוצה לבוא לישון אצלי, ושאל אותי איפה אני גר, שיכור.
אני עדיין מופתע עניתי לו, כמו מטומטם. במקום חהפנות אותו לעץ או משהו.
אני אומר לו שהוא לא יכול, שזה פשוט לא בסדר. אז הוא אומר שהוא מיצידו ישן מיתחת למיטה שלי.WTF#!$%
אני שומע אותו דופק בדלת דרך הטלפון, זה לא הבית שלי. היה משעשע עם הייתי נותן לו להישאר שם.
אני יוצא למירפסת, מדבר איתו ורואה אותו הולך לכיוון של הבית שלי, אני ניכנס הביתה, ורואה אימה שהדלת של ההורים שלי פתוחהץ אני מנצל את העובדה שאמא בשירותים, חומק למיטה, ושם את הפלא על רטט.
הוא מתקשר שוב:
"איליה! אמא ערה! תחזור מאוחר יותר!"
הוא דופק בדלת, אמא פותחת אותה, כניראה. הכל מסתיים בזה שהוא באמת ניסה להיכנס מתחת למיטה, ואמא השכיבה אותו לישון על הספה.
הוו חרא. הם עדיין לא עשו לי כלום(ואני מסופק שיעשו משהו משמעותי), אבל אני אלמד להיות הרבא יותר זהיר.
אני מתעורר בבוקר, מקווה שהכול היה חלום חי ביותר. וזה באמת ניראה ככה, כי כולם מתנהגים כאילו כלום לא קרה, עד..שהתיקים שלו מנפצים את האשליה.
לוקח את האחיות לגן, מתארגן, מעיר את איליה, ונוסעים לירושלים!
היה נחמד ביותר, חוץ מהעובדה ששני שליש מהמקומות שרציתי ללכת היו סגורים. לא נורא, עוד מעט גם ככה פסח.
מה אני אגיד לכם, הדבר שהכי עושה את הטיול לירושלים לנחמד זאת הנסיעה, שהופכת להיות פרועה יותר ויותר כל פעם(כניראה שהשילוב שלי ושל ויקטור ושל מיכאל לא טוב במיוחד..), בנסיעה הקודמת כזכור, התגרנו בחיילות ושלכנו אותן לאפריקה, אבל הפעם זאת הייתה הנסיעה חזרה שעשתה לי את זה.
אני ודביר(שהיצתרף הפעם..), התחלנו לריב בצחוק, ואני(בצחוק), לקחתי כפית מפלסטיק, טבלתי אותה בגלידה שלי, ושיגרנו את הקטפולטה! דביר כולו לא מבין מה קרה לו, ואני מבחין באימה שטיפה או שתים נפלה על המעיל של האישה שמולו(שלא הבחינה בכך למזלי). ודביר הטיפש מתחיל למלות לה את המעיל בגלידה(שהייתה מאוד טעימה אגב, אני בכלל תיכננתי לקחת אותה הביתה או משהו..). ואני ממשיך למלא אותו עד שויקטור, התעצבן וצעק עלי "תמיר! תראה את החלון!(שהיה ממולא בגלידה) ותיראה את המזגן!(שהיה מלא עוד יותר מזה)" צחקנו, וסתם שטיות, זה הגיע לזה שדביר (לקול צעקות הפאקצות מאחורינו: מה אתם לקחת כבר?!*אני מחייך* ויקטור: לא לקחנו כלום.. היא:כן כן אני רואה אתת החיוך של הבלונדיני ההוא או: אני לא ראיתי פריק אחד שלא לקח סמים או אני אקום עליך עם זה םוגע בי! או דברים כאלה) ניסה לקחת ממני את הגלידה, שהיתפוצצה לו בידים, ועל כל המעבר..בשלב הזה האישה(כן כן הזו עם המעיל) התעצבנה עלינו והתחילה לצרוח שהיא יודעת איפה אנחנו גרים, ושאין לה בעיה לגלות, כעבור 10 דרות של חפירה מצידה, והרבה ציחקוקים מצדינו, הגיעה פרה שמנה בת 20, כולה בשיא בכיעור, ועם גשר על השיניים, ותחילה לטען שהיא "לא יוגעת מהסיטואציה, ושהיא אולי גם לא בן אדם מבוגר ככ, אבל שעם עשינו משהו, שנבקש סליחה" ואישה עם המעיל מצידה טענה שזה לא משנה לה ושהיא תגלה איפה אנחנו גרים והיא תגיד להורים שלנו.
קיצר, אולי זה לא ניראה לי אישית תאור מצחיק, אני יודע שזו הייתה אחת ה-נסיעות שלי.
קראתי את הספר הכי מדהים בעולםםםםםםםם
קוראים לו "אש זרה" של סטיבן קינג. והוא מבחינתי עכשיו בראש הרשימה של הספרים הטובים
אפילו אחרי הספר הקמיע!( שהוא גם שלו)
בקיצור מסופר שמה על זה שעשו ניסוי על סטודנטים(מאירגון ששמו הוא "העסק", שהוא כמו האף בי איי כזה, רק בדרגה יותר נמוכה), והזריקו להם איזשהו חומר בטענה שהוא סתם סוג של סם או משהו כזה.
ושנים מהם מתחתנים, ומולידים בת. רק שהבת לפעמים מציתה אש... הלוא היא יכולת הפירוקינזיס(שזה אמיתי כן? היכולת הזו, רק לא ברמה מוגזמת כמו בספר הזה), וגם לאב מתגלה טלקניזיס וזה
והעסק בעיקבות כך מתחיל לרדוף אחריהם.
ספר ממש ממש טוב
גם הכריכה מתאימה לו, מצויירת עליו אש ובתוכה עין, שלפחות לפי דעתי העין זה האיבר הכי חשוב בגוף, ושתמיד סימל רוחניות כלשהי.
קיצר, מומלץ בחום, הספר היחידי שגרם לי אשכרה להרהר בו, ולחשוב עליו.
סעמק אני ככ רוצה לנגן במשהו =(
גיטרה,בס,קלידים או אפילו תופים>:
אבל הכי אני רוצה לשיר*-*, רק חבל שהקול המעפן שלי לא מאשר זאת..
עשיתי את הבילתי יאומן והטלתי 6 6 6 6 בקוביות,
אני מזכיר את זה סתם בשביל הרקורד{=
העיצוב כמעט כמעט מוכן, 90%. נישאר רק לשים רק עוד שתים שלוש דברים, ושיר בבלוג.
מישהוא מוכן לעזזל להסביר לי איך לשים שיר בבלוג כבר?!
טוב, עד לכאן להשבוע, ואני חייב לציין שאתם המלכים והמלכות ותודה על כמות התגובות לפוסט הקודם.
76 תגובת! שזה אומר שהבלוג המיסכן הזה 3> יכול להוציא כולה בערך 35 תגובות, הלוא השאר שלי.
בכל זאת, היה כיף לראות את זה, עוד פעם?
תודה=}
Tacat.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
