לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

beutiful nightmare


בבניה

כינוי: 

בן: 33

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2007    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

7/2007

פוסטאילת!


או יותר נכון.. פוסט סיכום השבועות האחרונים.

 

אז ככה, נתחיל מהישרא 8.7 יום ראשון.

היה חראא

ממש משעמם לא באו הרבה אנשים ומאלה שאני מכיר בכלללל.. ואיזה ילד בגופייה בא אלי ואל ויקטור ביציאה של 'וואו אתה ניראה כמו בת' ואז מרח עלינו את כל הזיעה שלו וכימעט גרם לנו התקף לב כשבא חצי שעה אחרי זה ללחוץ לנו תיד (חחחח חשבנו שהוא ירצה לחבק אותנו שוב פעם). אפילו את המיסכנים שמבקשים כסף לא באו!

ויאולטה לא פירסמה את התמונה שלנו אז אין לי תמונות)=

בושי לך!

הסיבה היחידה שאני אמשיך לבוא למפגשי ישרא לא משנה מה (בניגוד לאיזה 4 בלוגים שקראתי כבר שאמרו שם לא יבואו יותר כי חרא), היא שזו ההזידמנות היחידה שלי לצאת לת"א, ועם אני יוצא לת"א, אז למה לא לקפוץ לחצי שעה-שעה לעזריאלי, ליראות שמעפן, להימרח בזיעה חח ולהמשיך הלאה? ועם לא מעפן, כי מה טוב?


 

בגדים בערמה מבולגנת, נרגילה,בגדי ים, ראש וטעם מפוזרים, פאלפון, כרית, תיקים, חלוצות ובגדים שוכבים ליד בקבוקי אלכוהול חצי מלאים, ירקות חצי אכולים ובכלל מלא אוכל, מברשות שיניים, ארנקים, פאלפונים..עוד נרגילה...מפתחות....מיטות..........

 

כל זה איפיין בערך את השלוש וחצי הימים-שלוש לילות שאני, ויקטור, בן, הנרי, דביר ואיליה בילינו בעיר ללא המע"מ, בעיר בעלת המעלות החמות, בין הרים וים, באילת.

(16:30)אחרי הישרא נסענו אני וויקטור הביתה(ועוד יחיסית מוקדם לישרא..) לאירגונים אחרונים.

(17:30)חוסר אפשרות להירדם לשעתיים שלוש (ולהקדים תרופה למכת חוסר השינה שתהיה לנו), העובדה שהכנתי לעצמי כבר אוכל לנסיעה, ושבכלל, להיות מאורגן מראש זה חשוב, משכו אותי להיות בשעות האחרונות במחשב.

(19:45)דביר מגיע, סתם צוחקים ועובדים על הנרי שדביר עדיין בקייזר(שזה כמו מהעזריאלי עד לשוק או אולי אפילו עד לת"מ) והוא לא  מארוגן וש-א-י-ן מצב שהוא יגיע בזמן לאוטובוס האחרון.

(20:15-21:00) להיתראות מודיעין! ושלום ל...ירושלים?

 

ככה סתם שרפנו זמן בלהיתעלל בדוסים שרצו לאוטובוס שלהם לבני ברק (מסתבר שלזמזם בזמן הזה את המנגינות של רוקי זה ממש משעשע) וסתם אכלנו, עד 12. באוטובוס-הלא-זול-במיוחד (110 ש"ח!~!) פגשנו את פאבלו, מהגר לא חוקי מארגנטינה ועובד זר, שבסיפור קורע לבבות התאהב בבחורה שגרה בחיפה בעוד הוא, תקוע בסירת מהגרים בעיר החטאים, אילת, עם עוד 12 חתיכות ברזילאיות ומתפתה לבגוד בה.

חח סתם לא, הוא איזה מישהו בן 30 שהיה ב30 ארצות ועכשיו הוא מדריך צוללים באילת. כזה שנחמד לדבר איתו ולקנות ממנו *אהמ* אבסלוט- ונילה- מזוייף- בעוד אחרים יושנים ומביאים רום באקרדי בשווי מאה שקלים חדשים *אהמ*. 

אני אישית עברתי את הנסיעה בשלוש שעות שינה.

טוב קיצר הגענו ב-4 בלילה והיה סתם באלגנים עם החדר כי אני ודביר הינו אמורים להיתפלח לחדר וככה זה יוצא זול יותר, אבל בעל האכסניה היה איזה מישהו נרקומן מפחיד כזה(שאחר"כ כשויקטור הלך לבקש מגבות הוא ניכנס לקריז חחח). ככה שבסוף איכשהוא הסתדרנו ובכל זאת התפלחנו לשם בלילה השני.

היה ממש כיף ואין לי ממש מה ליכתוב אז קבלו תמונות!

 

וכאן, נקדיש פינה זו לויקטור, הנדיב, שסיכן משכורת ו2 רדבולים כשהוא גנב מאחיו את המצלמה.

אה כן, ואיכשהו הצליח לדפוק את ההגדרות של המצלמה ככה שהיא סיננה רק צבעים חמים ברוב התמונות. 

 

 

וכאן, נקדיש פינה זו לויקטור, האידיט!#$%!%@!, שסיכן את חייו!$%# כשהוא ניכנס לים, מים עמוקים, עם המצלמה.(שלומה בסדר)

אה כן, ואיכשהו הצליח לדפוק את ההגדרות של המצלמה ככה שהיא סיננה רק צבעים חמים ברוב התמונות1!%#!#%!@

 

דיל אבובים+בננות+סירת מנוע(מעפן)+פדלים(התמונות מהפדלים) ב75-70 שקל ואז אחרי זה ארוחה במסעדה טובה,

טוב ביותר!

 

באבובים: בעוד הם-הנרי,דביר,בן, ויקטור מתכננים סתם לשבת בפדאל שעה ללא מעש, אני החלטתי שאני עושה קפיצות ראש וסאלטות למים העמוקים! ממש בסט! אבל בשלב מסויים משעמם לבד, ככה שמשכנעים את ויקטור גם להיצתרף, ו"מפילים" את דביר למים "בטעות".

היה ככ טוב שאפילו ביום למחרת לקחנו עוד שעה של פדאלים.

 

דביר מפחד להיכנס למים:

 

בפדלים יום למחרת:

המתכון בילעדי להיות שיכור ללא הנגאובר: שעה במים עמוקים+מצוף+לקפוא מקור. מוכח מדעית.

הפעם דביר באמת השתפן ואי אפשר היה "להפיל אותו בטעות" כי את מה שקיבלנו אי אפשר לכנות אפילו פדל, ככה שרק אני וויקטור ניכנסו.

חחחחחחחחחחח היה ככ טובבבבב הרגשנו בהיי מטורף אחרי כמה זמן

 

 

הוד קדושתו, שהם עישנו!

 

 

(טוב נו אבל אני כן לקחתי כמה שכתות)

 

 

שימו לב לפינלנדיה הענקית.

 

 

בסופר, כשהמפגרים עשו לי בושות בסופר. שימו לב לפוזה של הטופ מודל הבאה, בן. חחח

 

אומנותי בהחלט:

 

 

מאגר האלכוהול שלנו-על תיבנו על זה, יותר מחצי זה בקבוקים ריקים שמצאנו^^

 

 

אני צילמתי

 

 

כן כן אני יודע זה מעפן ופיספסתי תשיגור

אבל שקט!#@$

 

אחחחח אלו החיים.

אומר שלום לסיגריות, לבקבוקי ה2 ליטר בערך של חברות וודקה מובחרות, אומר שלום לסיגריות, לטיילת! לאכסניה, לחדר, ל21 שעות שינה מתוך סה"כ 98 שעות שהות, לחוסר מע"מ המזוייף, לאנשים שלא הכרתי אבל ראיתי, וחוזר למודיעין, שם, בעוד שבוע בידיוק! אני אומר שלום להורים ולאחיות שנוסעים גם לאילת, בלעדי, 

ופותחים את האפשרות לסופ"ש מטורףףף בו כבר לילה אחד תפוס ע"י ויוי שתבוא לילה מינימום חחח, ועוד אחד שבוא לויקטור יומולדתתתת מזלטוב, סופש עם הרבה פומפקין פאי ואש(  http://food.walla.co.il/?w=/911/1101751 ).

סופ"ש שבוא עוד יש לילה פנוי לכם שתבואו, אז תוציאו את פנקס הצ'קים והציעו הצעות מכירים שכמותן העולם לא ראה!(בצחוק)

 

  

על סופט רוק לסוגיו, גרפיטי בגראג' של 'בני' וכתבת שער ב'ידיעות מודיען' בפוסט המשך שיבוא^^

 

נכתב על ידי , 19/7/2007 20:04  
67 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



GOD PLEASE SAVE ME HERE!(+עריכה)


 

 

בעוד אור מבלה עם משפחתו בחו"ל, ואחרים מבלים באני-יודע-איפה, אני כאן במודיעין, תקוע. דבר זה גרם לי להסיק מסקנה ברורה מאוד שאני ההפך המדויק של אור. להלן הסיטואציות:

א. אני לא עם המשפחה, ונהנה.

ב. אני עם המשפחה, ולא נהנה.

 

אזז כן...אממ..אני חושב שאני צודק.

 

סיוטים מתמשכים עם אימי שנימצאת או במצב רוח מאוד טוב, או במצב רוח שהיא תשבור לך את הרגליים גורם לי להיתחנן לבורא לאיזה משיח שיבוא ויממן לי איזה לינה בבית מלון מלכותי+ארוחת בוקר, ואחרי יומיים לאיזה משיח שלא יממן לי כלום חוץ מאולי משכנתה של מטר מרובע מהבית שלו(+ ארוחת בוקר).


 

החופש התחיל דיי רע, על היום הראשון הבריזו לי (שוב), ככה שהייתי מצוברח כמה ימים מזה שאיך-דפקו-אותי-שוב.

הדבר היחידי ששיפר את ההרגשה שלי זה הידיעה שאני בבית מתוך בחירה ולא מתוך ה-ריתוק שבא אחרי התעודה.

כמובן שלא ציפיתי לדבר כזה ממשרד החינוך, שתמיד דאג שאני אהיה בין אלו שלא יהנו מהקישלונות של מערכת החינוך כגון שביטות וכו'(גם עם זה כרוך בהשטלת איזה וירוס באוכל שלי)(ועוד במיוחד כשזו התעודה הכי הכי חרא שלי). אבל אז הבצפר ניזכר שאת המופ"ת תמיד צריך לדפוק ושלח לנו מעטפה גדולה וחומה מהסוג ששמים בהן את התעודות שעליה מתנוססת בגאווה המדבקה המאיימת "מאת הבית ספר עירוני א' לכבוד תמיר רקושקין" וככה נוצר המצב בוא אחותי ניכנסת לבית הריק - מלבדי - ואומרת במבט אדיש "אני חושבת שזאת התעודה שלך". שעות של התלבטויות "להחביא/ לא?" ולבסוף אמרתי

WHAT THE HELL ופתחתי את המעטפה. הסתבר שזו איזו תמונה מפגרת שלי ושל הכיתה.. גלים של הקלה ושל שינאה לבית ספר שטפו אותי, בעוד אני מתחיל לחבש את האותיות הקטנות שאומרות "1 באפריל" או יותר נכון 1 ביוני.


 

אללה, שבוע הבא: בראשון ישרא, חוזר הביתה, ואז נוסע לארבע ימים לאילת לדפוק תראש טוב טוב עם חברים

יש המלצות למוקומות סופר הוט באילת?


כפרע עליכם נשמות טובות, נכון שעם תגיעו איכשהו לחו"ל אתם תשמרו לי כמה פקקי בירות? נכון?


ועכשיו, לתמונות:

 

למצולם אין כל קשר לכתבה

 

דאמט צריך סט צילומים חדש.

איליה!


 

עריכה:

אני כבר הצבעתי, מה איתכם?P:

http://www.new7wonders.com/index.php

מהרו נישאר רק איזה יום וחצי

נכתב על ידי , 4/7/2007 20:47  
44 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משוגעים , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לtacat אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על tacat ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)