מיותר להגיד שאני שמח , מיותר להגיד שטוב לי ככה , מיותר להגיד שעוד נותרה בי תקווה כלשהיא. אחרי הכל כל החומות שאני בונה סביבי מתפרקים יום אחר יום לילה אחר לילה , השבילים שבנתי מתמלאים בחול ואבק,החלומות שחלמתי עפו אם הרוח.
איפו אני עומד עכשיו? שנה אחרי השחרור מצה"ל עובד בתור מאבטח בחברת אבטחה, הייתי אמור להתחיל קורס שהיה מוביל אותי למטרה שהייתה בי פעם
אך וויתרתי,גיליתי שיש סיכוי גדול מאוד לזה שאני עקר עקב זיהום פשוט חדשות ניפלאות ,
נמאס לי
כבר. מתי יגיע כבר היום שהכל יסתדר לי?!
ושוב .. חושב עלייך על אותה אחת עם העיניים
המדהימות, הלחיים שכל כך אהבתי והחיוך המדהים הזה שעוצר את ליבי לשנייה כל פעם שאני ניזכר בו
ולמה שוב אני חושב עלייך כל פעם שאני עוצם עיינים! למה אני שוב תוהה אם את עדיין חושבת עליי כמו פעם, אוהבת אותי..
שום אישה לא תחליף אותך..שום אישה לא משתווה אלייך...לא ההיא שמוכנה להרוג בשביל להיות לידי..לא התיירת הגרמניה
אני לא יודע כמה אוכל להמשיך ולספוג את הכל בתוכי.
לא יודע כמה זמן נותר עד שאלחץ על ההדק.