 Vanity of vanities, saith Koheleth; vanity of vanities, all is vanity. |
| 10/2007
כוחותינו. כוחותינו יצאו לקרב, בבטחון כי זהו סוף המלחמה, כפי שתמיד חשבו ותמיד יחשבו. מחופשים יצאו, מסווים תחת מעטה כבד, מחכים לקרב שלעולם לא בא.
וחלשו הכוחות, ואיבדו את צלמם, ורעבו וצמאו ללחם ולדם. אך לא התגעגעו, כוחותינו העזים, ויש שיאמרו כי רק נשכח עברם מראשם.
לבד לא היו, נשקיהם ליווהם, ומרושת הקרב זרמה בעורקיהם.
ומדי פעם פרצו הם בבכי, משום שחשבו שראו הם באויב, ופחדו כי איבדו הם את דעתם. והם היו הנופלים, שהוחלפו במגוייסים חדשים.
אבל הרעב גדל, ואל מול כוחו כשלו כוחותינו, ויחלו לנגוס באין וללעוס את הכלום. והרעב, אשר נגס גם הוא, רק הלך וגדל, ואליו נצטרפה האכזבה. אשר הובילה לאיבוד.
ועקבות כוחותינו נעלמו, עוד לפני שפרץ הקרב.
| |
|