אני ממוטט. חוסלתי. אין לי איך לתאר זאת במילים אחרות..
אני מרגיש שאני חולה בסרטן, והוא אוכל אותי מבפנים. והרופאים קבעו לי מוות תוך שבוע. ואין מוצא.
אני מרגיש ש-מ-ן, אם אני לא הולך יום אחד למכון ומשחרר אגרסיות אני יכול אשכרה להרביץ למישהו. בטח אם אני לא הולך יומיים ברציפות.
אני מרגיש כ"כ שביר, כאילו כל דבר קטן יכול למוטט אותי מהרגליים ולגרום לי להיות עלה נידף.
הספורט והדיאטה כ"כ משפיעים לי על החיים. רק בזכות זה קיבלתי מליון מחמאות מההורים שלי על הציונים הטובים באסיפת ההורים שהתקיימה היום.
ספורט ודיאטה נותנים לי תחושה של בגרות, של שליטה עצמית,של ארגון, הגיינה, של ביטחון, שאני שווה משהו (!!!) - ולולא זה אני פשוט לא יכול ללמוד ולהתרכז בכלל, אני פשוט יכול לקחת את הדפים של הלימודים, לכווץ לשרוף ולזרוק לפחח.
הציונים והלימודים שלי תלויים קשות בספורט ובדיאטה. אין ציונים טובים בלי ספורט. אני צריך לתעל את הדחפים והאגרסיות שלי לאיזה שהוא מקום כדי שאני אגיע לידי ריכוז.
ביום ראשון יש לי מבחן בספרות ואני פשוט לא יכול ללמוד, ולמה?? רק בגלל שלא עשיתי ספורט יומיים ברציפות S: אני מרגיש חרא עם עצמי. כ"כ!!!!!!!!!!!!!!!!!!11 ומחר אני לא מתכוון ללכת לשעת 0 לאנגלית-4 יח"ל (מפחיד כמה שאני דביל) כי אין לי זין לזה!!!
ועצם המחשבה שלא ילך לי במבחן בספרות (כי אני הרי לא יכול להתכונן) ושזה אשכרה יהרוס לי את מגמת הציונים הטובה - עוד יותר מדכא אותי 
.... כוסעמקקק
וכל הקטע שאני הולך עד למכון ולא עושה ספורט!!!!!!!!111 עד שאני הולך לשם אני עולה על הקרוס ופשוט אין לי כוחות להמשיך ולפדלללל, ולמה?!?! כי אני הרוסססס!!!!1
וממש לא בזין שלי לעלות את מספר הקלוריות בתפריט שלי, הדיאטנית הקלינית המפגרת הזו שאומרת שאני בסכנת חיים לא מבינה כלום מהחיים שלה. אני מרגיש שמןןןן מצידי למות מאנורקסיה, מזה שהחלקיקים שלי פשוט יתאדו באוויר ולא יישאר ממני כלום!
אולי אני אירה בעצמי או אשרוף את עצמי? זה נראלי הרעיון הכי טוב עכשיו D:
כתבתי פה כל מה שאני חושב בלי צנזורה, או לפי תוכנית כבקשת הקהל (אהמ אהמ אהמ)
בטוח שזה יהפוך לטיוטה מתי שהוא, כי אין לי כוח שיחפרו לי עם זה בקרוב.
רשמית אני השתגעתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-Doz Poa-