
החג שלי התחיל בהודעה להורים על הלוח בגן הילדים העירוני של הבת שלי
ביום X תהיה חגיגת חנוכה בגן בשעה 17:00
הגן יסגר בשעה 11:00 בבוקר.
מה ???
שאלתי בחוסר אמון, מה זאת אומרת הגן יסגר ב 11:00 בבוקר ?
כן ענתה לי הגננת , צריך לסדר את הגן לחגיגה, זה מעוגן בתקנות.
בדקתי וכך זה כתוב
"שלוש פעמים בשנה - בחנוכה, בפורים ובסיום שנת הלימודים - יותר לגננות החוגגות
עם הורים בשעות אחר הצהריים, ולגננות אלה בלבד, לסיים את הלימודים ביום החגיגה
בשעה 11".
הצהרון כמובן יפעל כרגיל בשעה אחת וחצי.
לקחתי יום חופשה בשביל לבלות עם ביתי המתוקה שעתיים וחצי ולעשות סידורים,
כיוון שבשעה חמש אחה"צ חוגגים את חנוכה.
היתה חגיגה יפה, אין מה לדבר.
אבל תהרגו אותי אם אני מבין מדוע מאלצים 35 הורים לקחת יום חופשה
בשביל שעה אחת אחרי הצהריים של חגיגת חנוכה.
אני אוהב את חג החנוכה
חג קליל של הדלקת נרות, משחקים, שירים
רק תסבירו לי איך זה בעם שבו יש ויכוחים על כל דבר
נוצר הקונצנזוס שאחרי הדלקת הנרות שרים מה עוז צור ישועתי.
השיר הזה למי שלא יודע הוא פיוט שנכתב במאה ה 13 והוא מתאר מספר אירועים.
(איזה מזל שיש ויקיפדיה)
בבית הראשון בכלל מביעים תקווה לבניית בית המקדש ולטבח באויבי ישראל
בבית השני מדברים על יציאת מצריים
רק הבית החמישי מדבר על נצחון החשמונאים ונס כד השמן
דווקא פיוט יפה רק שקשה לזכור את המילים.

עד עתה אכלתי 2.5 סופגניות
אחרי כל סופגניה הלכתי לחדר כושר לצעוד על ההליכון במשך שעה להוריד את הקלוריות.
רק לאחרונה הטמעתי שהימים בהם הייתי יכול לטחון סופגניות כל החג ולהשאר רזה
(אולי לגבוה בעוד כמה סנטימטרים) כבר לא יחזרו.
שלכם: ישראל