אהבה
2000,אמנות, חשיבה, אהבה, תהיה, בלבול, מיקוד, צבעים, תשוקות, ריחות, רגשות, התלבטויות, בקשות, תפילה, שירים, מוסיקה, אמונה, יצירתיות, פשטות, חיפוש, קבלה, הדהוד, יסודות, הילינג, פחד, קריאה, אלסטיות, דרישה, נימוק, ריצוי, תחינה, סודות, אימה, חברים, תשוקה, קסם |
| 6/2009
 מסיבת ההשקה.
ואה ואה ויואה.
היה מושלם. פרפקט.
שלושה שבועות טרחתי באירגון מסיבת השקה לדיסק הבכורה שלי.
לפני 3 חודשים שקלתי לקחת אשת יחסי ציבור ומנהלת אישית (עניין פעוט של 20-50,00 ש"ח)
ויתרתי.
יש לי דחף עצום לעשות את הדברים בדרך אחרת, שונה.
חלק מזה נובע מתפיסת המציאות. הרי אין בידי את האמצעים הכלכליים למשל.
חלק מזה נובע מהרצון לפרוץ דרך לבאים אחרי.
וחלק מזה נובע מכמיהת הנפש להתפתחות ולצמיחה. המאבק הזה מגדיל אותה.
שמתי לי כמה קווי יסוד להשקה:
שכל אחד ילך הביתה עם דיסק.
שכולם יהנו. שיהיה זה זיכרון מתוק.
שהאירוע יתאים לכל הגילאים. (טווח הגילאים שהגיע היה 8-80!!!) להזכירכם...מופע רוק!
אח"כ נוספו פרטים נוספים.
לפחות 100 איש.
שהאירוע יצולם.
שלא יעשנו בפנים
זו הופעת עמידה (מצוין) אך שיהיה מקומות ישיבה למבוגרים. בסוף סידרו כורסאות ביציע למבוגרים, מושלם.
(ויכולתי גם לספר את הבדיחה של ג'ון על התכשיטים....)
כשחשבתי על לעשות את המסיבה מיד עלתה בראשי התמונה של איך אני רוצה שיהיה.
קבלת פנים - הופעה - מסיבת ריקודים. יחד עם השעות המדויקות...ככה הכל הפציע בראשי.
בחרתי ביום שבת כיום שהוא יחסית נוח לאנשים ובשעה מוקדמת 19:30.
ב-22:30 היינו כבר אחרי קבלת הפנים, הופעת חימום, וההופעה המרכזית. מי שרצה נשאר למסיבת ריקודים בלקנית :-) כל הקרדיט לצמד הדיג'יים "חסידעבאדי" שבאו בהתנדבות.
116 איש הגיעו, שילמו כרטיס כניסה והלכו הביתה עם הדיסק.
רובם ככולם נשארו בחוץ עד ההופעה (איזור מאד נעים בפלורנטין צמוד לגינה) בפנים התנגנו השירים שאני אוהב ושהשפיעו עלי...
ביקשתי מדניאלה בלאו (זמרת נשמה נהדרת) לעמוד מחוץ לכניסה עם גיטרה חשמלית ולשיר כך אנשים יכלו
להנות מקבלת הפנים כחלק מהערב ולא בתחושה של המתנה. וגם לא היו צריכים לבדוק אם הדברים כבר התחילו בפנים.
בשבת שעברה הייתי בחתונת חברים במדבר. פגשתי שם את סיסטם עלי. חבורת צעירים מיפו, ערבים, יהודים, רוסים שהקימו
הרכב היפ-הופ נהדר. התחברנו בחתונה והופענו ביחד, הם היו נדיבים ואדיבים כדי לעשות את מופע הפתיחה בהופעה שלי.
ניגנו ביחד. (אהבה עושה היפ-הופ :-)
עליתי לבמה עם מירב מירון (קונטרה-בס) סאונד משובח ושרתי את השיר הראשון. בלדה.
אמרתי לקהל שבחרתי בבלדה כי נוצר הרושם שהכל צריך להיות רועש וחזק כדי לקבל תשומת לב
ואין זה כך לא במוזיקה ולא בחיים. בסיום השיר ידעתי ששיחקתי אותה. הקהל כמעט העיף אותי מהבמה במחיאות כפיים..
במהלך ההופעה היתה לי תחושה שכל שיר שאעשה יהיה נהדר. וזו הרגשה נהדרת לעמוד איתה על הבמה.
עשינו גירסת כיסוי לאנדי וורהול (דיוויד בואי) כשהיונים בוכות (פרינס) ו-500 מייל (Proclaimersׂ
כשבשיר האחרון שרנו בקנון עם הקהל.
נועם חברי הגיטריסט מימי "נועם ואהבה) הצטרף בשלושה שירים ולדעתי נתן את הופעת חייו.
מירב היא אי של שקט ודיוק בתוך כל מהומה. הרגשתי שניגנתי עם מלאכים.
לרגעים ממש האמנתי שאני אמן שהגיע מאירופה להופעה בישראל ולא אמן שיוצא מישראל להופיע באירופה.....
זהו.
איך היה?
מושלם.
| |
|  כינוי:
בן: 51 MSN:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
