לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אהבה


2000,אמנות, חשיבה, אהבה, תהיה, בלבול, מיקוד, צבעים, תשוקות, ריחות, רגשות, התלבטויות, בקשות, תפילה, שירים, מוסיקה, אמונה, יצירתיות, פשטות, חיפוש, קבלה, הדהוד, יסודות, הילינג, פחד, קריאה, אלסטיות, דרישה, נימוק, ריצוי, תחינה, סודות, אימה, חברים, תשוקה, קסם


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2006

אמא


במהלך כתיבת הפוסטים על הפנימיה, הכיכר והילדות-נערות שלי

הבחנתי שבכל תקופה אמא שלי נקטה בכמה צעדים שהיו הכי משמעותיים עבורי ונבעו מאדם חיצוני.
היא ניסתה כמיטב יכולתה, לפלס לי דרך למקומות שרציתי להגיע אליהם.

וגם אם אחרי מאמצים רבים שלה, בחרתי בכיוון אחר, היא לא התלוננה.

היא תמיד אומרת : אני רוצה רק דבר אחד מהילדים שלי, שיהיו מאושרים

גם אני כמו הרבה ילדים כעסתי עליה הרבה זמן, בגלל כל מיני דברים
על מה בעצם כעסתי עליה?
הרגשתי שהיא לא קרובה מספיק, לא מחממת ותומכת,
לא יכולתי (ועדיין אינני) יכול לשתף אותה בדברים שעוברים עלי.
היא מכירה את ההוויה שלי, את הנפש שלי, אבל מעט מאוד מה שאני עובר ביומיום.


אבל עכשיו כשכתבתי את הדברים האלו בבלוג,
גיליתי שאני שמח על ההחלטות שהיא לקחה שנוגעות אלי ושהיא עזרה לי להיות מי שאני!!!

נורא התרגשתי

שלחתי לה זר פרחים ענק

והיום באתי לבקר אותה

ישבתי עם אחותי ושיתפתי אותה בתגלית שלי

והיא אמרה לי שאם אומר לה את זה, היא תהיה האמא הכי מאושרת בעולם. אז עשיתי את זה

יצאנו לטיול רגלי ואמרתי לה שאני חושב שההחלטות הגדולות שהיא לקחה בגידול שלי היו נכונות

כולן.

היא מאד התרגשה. אני חושב שזה הדבר הכי יפה שהורה יכול לשמוע

ואל תשגו באשליות, עשיתי לה חיים די קשים

אני לא שומר הרבה על קשר ולא מבקר הרבה, והרבה פעמים יש לי ביקורת על מה שהיא עושה.

נכון שזה מרגש?


כשאני חבטתי בעולם בכל כוחי, היא היתה שם כדי לדאוג שלא ארד מהשביל
שלא אפול מהמסלול. מכירים את הסיפור על הנשר שמישהו החליט לעזור לו לצאת מהביצה וכך
כנפיו אף פעם לא התחזקו והוא התקשה לעוף? אז בדיוק מזה היא נמנעה.
היא פעלה באמהות מאד אינסטנקטיבית, מלאה באהבה. אינני יודעת מה אתה רוצה בעבורך, אני רק יכולה להיות כאן ולהשגיח ולנסות למנוע אותך מהסכנות.ולפלס לך דרך כשלא תוכל בכוחות עצמך.

כשאני כותב את זה, שוב השמחה נמהלת בצער, איך יכולת לתת לי לחוות את כל הצער והכאב שיש
בעולם הזה? למה לא גוננת עלי מפניו?

ומהצד השני, עזרת לי לקבל זוג כנפיים יפות וחזקות שאיתן אוכל לעוף לאן שאבחר.

בקיצור אמא, אני אוהב אותך. ובשבילי הבחירות שעשית הן טובות. עם הזמן אלמד להיות שלם יותר
ויותר ולאהוב ולהעריך אותך יותר ויותר.

ובשבילי זו גם התפילה שלי לעכשיו.
נכתב על ידי , 17/9/2006 02:32  
53 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של city-zen ב-19/9/2006 01:21



Avatarכינוי: 

בן: 50

MSN: 




18,420
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , פילוסופיית חיים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לcity-zen אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על city-zen ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)