אהבה
2000,אמנות, חשיבה, אהבה, תהיה, בלבול, מיקוד, צבעים, תשוקות, ריחות, רגשות, התלבטויות, בקשות, תפילה, שירים, מוסיקה, אמונה, יצירתיות, פשטות, חיפוש, קבלה, הדהוד, יסודות, הילינג, פחד, קריאה, אלסטיות, דרישה, נימוק, ריצוי, תחינה, סודות, אימה, חברים, תשוקה, קסם |
| 3/2007
 פסח
פסח מתקרב.
פסח הוא החג המשפחתי ביותר בעיני.
משפחות נוסעות מרחקים ארוכים, מבלות זו עם זו בליל הסדר.
כמו כן, הרבה חופשות משפחתיות נקבעות בפסח.
עבורי, פסח הוא חג שצריך להתכונן אליו לא בלנקות את הבית (אף כי זה מאד מועיל לנפש)
אלא, חג משפחתי זה כמו מתקפת טילים שיש להדוף.
בהרגשתי הבסיסית, חגים הם זמן שבו צריך להתגונן מהמשפחה מחד ולהתמודד עם הבדידות והגעגוע מאידך.
לפיכך אני מכין את עצמי לפסח. מנסה לטהר מבפנים ולהכין תחושה של אביב חגיגי ומשחרר.
כל מחשבה ורגש חיוביים, זה זמנם לעלות על פני השטח ולרכך את מה שמגיע....
אתמול הייתי בהופעה עם "משפחת" העבודה שלי. איזה תענוג צרוף (מה היה קורה לו הייתי נולד למשפחה הזו??)
הרגשתי כל כך נאהב. שייך. מוגן.
היום התעצמה תחושת האהבה כשנפרדתי מצוות ומתלמידי בית הספר לחופשת פסח. גם הם אוהבים אותי מאד.
שלשום התקשר אלי אבא שלי לאמר שהוא אינו מבין מדוע אחותי מנתקת אתו את הקשר לאחר שהוא התקשר להטיח בה
שהיא מחוללת את כבודו ואת כבוד המשפחה שהיא מעדיפה לדחות את מתנת הברית שהשתתפה בה ולשלם שכ"ד.
אדיוט.
אני חש מחולל ומבוייש מעצם העובדה שהוא אבא שלי.
אני בוחר לחיות בשולי החברה.
ת"א זה מקום נוח לאנשים שבוחרים לחיות בשוליים ובכל זאת להיות במרכז.
אמא שלי התקשרה לאמר שאחרי שחילקו את הירושה של סבא, לא נותר לה דבר.
מלבד להחזיר את החובות שצברה.
ואולי עוד איזה כמה עשרות אלפי דולרים.
לא קל להיות זקן. להתמודד עם דפוסי התנהגות שלא השתנו 65 שנה וכנראה לא ישתנו גם בעוד 65
החלטתי לנקות את המחשב לפסח.
ממש ממש לנקות.
לפרק את החלקים, להבריש באוויר קר.....
ולחבר אותו יחדיו.
מרוב שחשתי נאהב אתמול, כמעט ונולד לו שיר חדש.
הוא מתבשל. מחכה לראות האם האהבה הזו תימשך או שהיא זיק חולף.
מחכה לראות אם כדאי לו להיוולד לאוויר העולם
האם יוולד לעולם אכזר, קר, מנוכר?
או עולם אביבי, קייצי, נעים?
אינני יודע, ולכן הוא ממתין.
מישהי חיבקה אותי
מישהי נשקה ללחיי
מישהי שמה עלי יד וליטפה
למישהי הזו יש חבר.
מה היא רוצה?
לא ברור לי.
אני נע בין קיצוניות של ביטחון עצמי וקסם מופרז
להיעלמות נחרצת כשמדובר בבחורות.
אני יכול באותו היום להקסים ולכבוש או להיעלם כליל.
ברוב הימים אני נעלם כליל.
זמן.
איך אני משתשמש בזמן שלי.
זמן זהו מושג חברתי. קנה מידה לדברים.
אני יכול לנצל את הזמן שלי היטב. או לא.
אני יכול לדמיין שני בוגרי תיכון לפני צבא. בקנה המידה שלנו הם הגיעו פחות או יותר לאותו המקום. עשו בגרות.
אחד עשה בגרות.
והשני עשה בגרות, למד מחשבים, פיתח תוכנות, השקיע בשחמט,
מנגן בגיטרה, פיתח כישורים חברתיים, מצייר, התנדב לעזור לקשישים.
אף אחד אינו יודע איך אנחנו מנצלים את הזמן שלנו.
אנחנו חברה שבעיקר מותחת קו מתחת להישגים ומסכמת.
לאחרונה התחלתי לגלות את זה. שאני יכול לנצל את הזמן שלי הרבה יותר טוב.
אני יכול להספיק יותר.
אני יכול לעשות הרבה יותר.
הרבה הרבה יותר.
שכן ראה אותי היום ואמר לי משפט שהזכיר לי נשכחות "אתה חי טוב אתה"
משפט שבא לאמר: מה אתה לא עושה כלום? כל היום בחוץ? קורא ספר, מעשן סיגריה, מטייל עם הכלב?
ואני חשבתי לעצמי, האם ייתכן שלמרות שהוא רואה אותי כל הזמן ברגעי "פנאי" אני עושה הרבה יותר ממנו.
אותו איש לא פנוי. הזמן שאנחנו משקיעים בעבודה לשם השתכרות מתבזבז יחד עם המשכורת.
אני חי היום בצורה שאם יהיו לי אלף שנה אשיג את כל מטרותי.
מצד אחד זה נהדר לדעת שאני הולך בדרך כל כך נכונה.
מצד שני, אלף שנה?? סבלנות יש לי, אבל אלף שנה.....לא יודע.
ומה אספר לנכדים? שסבא לקח את הזמן? שסבא היה איש חלום? איש חלום שעשה כל כך הרבה במונחים של עצמו.
שהוא תמיד ידע שסבתא תבוא. ורק בעבור זה הוא היה מוכן לחכות אלף שנה.
שיהיה לכם פסח נהדר.
אני הולך לצאת מבין המיצרים? לא יודע.
קרוב לוודאי שלא. אבל יש לי תוכניות בעבור זה וגם מדינת ישראל התחילה כרעיון במוח אחד קודח....
| |
|  כינוי:
בן: 51 MSN:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
