אהבה

 

הפניה של באשי לפוסט הקודם

 

"החכם מכל אדם [שלמה המלך] אמר 'שבע יפול צדיק וקם'. והטפשים חושבים כי כונתו בדרך רבותא, אע"פ ששבע יפול צדיק מכל מקום הוא קם. אבל החכמים יודעים היטב שהכוונה היא שמהות הקימה של הצדיק היא דרך ה'שבע נפילות' שלו."

הבה ונסביר את הדברים.

אין שום הצלחה בלי כישלון שמקדים אותו ובא לפניו. כך טבעו של עולם, כך עשה הקב''ה את עולמו, כך היא הדרך מששת ימי בראשית. שום דבר לא בא בקלות.

כך רצה הקב''ה, שדברים יבואו בקושי ועמל, כי רק כך יש להם ערך אמיתי. לכישלון יש מטרה, אין זה ב'מקרה' שיש כאן קושי. המצב נועד ליצור קושי. ודבר זה עמוק ורחב, ודורש הסבר ארוך אשר אין כאן מקומו, אך כך למדונו רבותינו.

וממילא, הגדרנו את ה'כישלון' בהגדרה חדשה. אין הוא כישלון בלתי נצרך שחבל שנהיה. אלא, זהו חלק אינטגרלי מהתהליך הטבעי של צמיחה והתקדמות, חלק שאי אפשר בלעדיו. "מהות הקימה של הצדיק היא דרך השבע נפילות שלו".

וממילא, ה'נפילה' כבר אינה נפילה; היא פשוט חלק מההתקדמות. הגדרה חדשה יש כאן לקשיי החיים!

מה שראינו עד עתה כנפילה, מעידה, כישלון, ונסיגה לאחור... פתאום אותו המעשה נראה באור אחר, כי הוא מוגדר מעכשיו כחוליה בתהליך של גדילה והצלחה, חוליה שאי אפשר בלעדיה. עולם הפוך יש כאן!

והעיקר העולה מדברים אלו הוא, שאסור להתייאש. כי אין הייאוש בא אלא מפני ריבוי הכשלונות, והרי כל כולם לא נועדו אלא כדי שיתגבר כמיטב כוחו (כוחו - שלו, כפי היכולת שבידו, ואין הקדוש ברוך הוא מבקש מאדם מה שמעל ומעבר ליכולתו, ואינו בא בטרוניא עם בריותיו), ואז זו הצלחה שאין למעלה הימנה!

המשך לשונו של הרב הוטנר במכתב הנזכר:

"בודאי שהנך נכשל ועומד להיות נכשל ובכמה מערכות תפול שדוד. אבל אני מבטיח לך שלאחר הפסד כל המערכות תצא מן המלחמה כשזר הנצחון על ראשך, והטרף החד מפרפר בין שיניך."

וזהו המהפך המחשבתי שמובא כאן. אילו היה 'שבע יפול צדיק' מתאר מקרה בלבד שקורה מדי פעם, קשה היה להתמודד עם הכישלון הטמון בכל נפילה, כי אכן כישלון הוא. ואילו אם כך היא דרך הצמיחה והשגת המטרה, הרי נשתנה במאה-ושמונים מעלות המבט וההגדרה מה קרוי כישלון ומה קרוי הצלחה!

לקח גדול למדנו היום. מבט חדש על הכשלונות המדומים. אין לעצור בגללם, וחס וחלילה אין להתדרדר. המשיכו ללא הרף לצעוד הלאה, כי כל 'כישלון' הוא חלק נוסף בדרך המובילה להצלחה.