אהבה
2000,אמנות, חשיבה, אהבה, תהיה, בלבול, מיקוד, צבעים, תשוקות, ריחות, רגשות, התלבטויות, בקשות, תפילה, שירים, מוסיקה, אמונה, יצירתיות, פשטות, חיפוש, קבלה, הדהוד, יסודות, הילינג, פחד, קריאה, אלסטיות, דרישה, נימוק, ריצוי, תחינה, סודות, אימה, חברים, תשוקה, קסם |
| 8/2007
 הניצן שלי
"הניצן שלי" כך אני מכנה אותה ביני לביני.
ניצן מסמל בעיני סמל למזל טוב.
אז הניצן שלי מתחילה להיפתח......
כיף ללמוד סבלנות....קצב של אחרים. הרי ידוע שאני טייס. אני טס.
וישנם אחרים שבקצב עדין מרחפים.
אני מתמלא שימחה כשאנחנו נפגשים, כשאני בדרך אליה.
אין זה רק דימוי רומנטי. ישנם קשיים, בעיקר של התאפקות.
אבל אני מלא שימחה בדרך אליה. וזה אומר הכל.
השבוע הוא השבוע החשוב בחיי.
השבוע אני מקליט את השירות הסופיות באלבום הראשון שלי.
אני מרוצה לחלוטין מהעבודה שעשינו עד כה, בשילוב, המפיקים ואני.
הפקה מעולה בעיני. עדכנית ורטרו כאחד. מבריקה וצנועה. אני אוהב ניגודים.
מצחיק שאני נוטל לעצמי את זכות המבקר הראשון......ועוד מחמיא....
אני מבחין שאני מחובר.
זה פשוט להבחין בזה.
אני חושב על דברים כמה שעות לפני שהם מתגשמים.
אני חושב להתקשר לבימאית, קול פנימי אומר לי להמתין, אני ממתין, ואחה"צ היא פונה אלי.
פשוט להיות נכון, נכון זה קל.
התחילה ללמוד אצלי גיטרה תלמידה חדשה.
אמא לתינוקת.
בהתלהבות רבה היא פורטת שירי ילדים.
"השפן הקטן" יונתן הקטן "הנה באה הרכבת"
פורטת ושרה.
אין צורך בלמידה מורכבת כדי ללוות שירי ילדים.
כמה אקורדים וזהו.
הם גם אינם זקוקים למקצבים מורכבים כמו שהמבוגרים צריכים.
פריטה פשוטה, רבע פה ורבע שם.
השבוע הגשתי "לדיאדה" מרכז הורים וילדים, הצעה לחוג גיטרה לאימהות.
האימהות ילמדו גיטרה, ישירו לתינוקות, ותוך כדי גם ילמדו לנגן בכלי להנאתן ולהנאת הסביבה.
פאן.
הניצן שלי מתחיל להיפתח.
דווקא בשבוע שכזה, חשוב כל כך מבחינה מקצועית, אני נפתח לנושא חדש: בילוי עם הניצן.
זה דורש אנרגיה מרובה להקים מערכת יחסים.
וצריך לשמור על אנרגיה בעבור שאר הדברים, לאזן.
לשים לב שאין היסחפות.
כבר כתבתי שדווקא בזמן שחלומות מתגשמים אני נצרכים לכוחות החזקים ביותר שלנו.
אמונה, מנהיגות, מיקוד וחשיבה חיובית.
רק שבתקופות האלו אנחנו גם מקבלים את הסיוע החזק ביותר, מהאינטואיציה שלנו.
סחתיין לאינטואיציה, סחתיין נפש יקרה שלי.
היום נסענו, משפחת העבודה שלי, להשתתף במסיבת יומולדת 70 לזקן השבט בעבודה.
כראוי ל"משפחה" שעוסקת באמנות, כתבנו והלחנו עבורו שני שירים וכמובן ביצענו במקום.
גיליתי שאני מתרגש לפני כל הופעה, מסיבת יומולדת או לא. אני בריגושים. וכשההופעה נגמרת כל מה
שאני רוצה זה לעלות שוב :)
אני לא אוהב אירועים משפחתיים, למרות שאם משפחתי מהעבודה זה הרבה יותר נעים.
אני מניח שאני לא אוהב להיות אחד מההמון. אלא אם כן האווירה מקודשת, ואז אני פשוט חלק מהקדושה.
שלומות יקרות לכם, יקרים ויקרות, מאחל לכם
שניצני נפשכם יפתחו ויפרחו.
בהרבה אהבה וקצת שיכרון חושים
סיטי
| |
|  כינוי:
בן: 51 MSN:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
