אהבה
2000,אמנות, חשיבה, אהבה, תהיה, בלבול, מיקוד, צבעים, תשוקות, ריחות, רגשות, התלבטויות, בקשות, תפילה, שירים, מוסיקה, אמונה, יצירתיות, פשטות, חיפוש, קבלה, הדהוד, יסודות, הילינג, פחד, קריאה, אלסטיות, דרישה, נימוק, ריצוי, תחינה, סודות, אימה, חברים, תשוקה, קסם |
| 8/2007
 השפע
השפע נוחת עלי.
היום עסקתי בלארגן את הקליפ לסינגל הראשון מהתקליט.
ישבתי עם השחקן הראשי, חבר ילדות, שתמונתו היתה הראשונה שעלתה לי לראש כשקראתי את התסריט.
ישבתי עם הבימאית, שטוענת שכל זה פשוט חוזר אלי, מה שנתת לאנשים חוזר.
אז למה אני מרגיש מרוקן?
אני מפחד שהתקליט לא יעמוד בציפיות?
אין ספק שזהו פחדי הגדול, תמיד היה. אבל אני עושה כל מה שלאל ידי כדי שיצליח.
ומנקודת מבטי הדברים נעשים היטב. יש חוליות רופפות, מעטות. אבל הן אינן בלתי מושגחות.
יש תוצאות ראשוניות מאד מעודדות. גם לאוזני הבוחנות.
כן, אני מיצר ציפיות בסביבה שלי, אבל רק כדי לוודא שיש לי תמריץ מספק לפעול בשלמות.
אולי אני מרוקן כי סוף היום והיו היום הרבה סיבות להתרגש?
אולי אני חושש שימים אחרים לא יהיו יפים כמו היום הזה?
אבל נאמר כבר לפני, שהחיים הם כמו גל, לפעמים בשיא ולפעמים בעמק.
אי אפשר להיות כל הזמן בשיא, זה הורס. חייבים לנוח.
אם כן, מה מטריד אותי?
שום דבר, יומן יקר, שום דבר אינו מטריד אותי.
וזו טירדה בפני עצמה.....
אני שומע את הקולות: נוח על זרי הדפנה, תיהנה לך לרגע קל
מחר יום מלא בעשיה.
אז מחר יבוא, פורח וזורח, מאתגר לחלוטין, מלא בריגושים, הפתעות וסיפוקים.
בקרוב מאד אתעלה, בקרוב מאד.
אלי היקר,
הזכר נא לי
את אשר חשוב לנשמתי
הזכר נא לי
את השקט שאני מחפש תמיד
אל יקר
הזכר נא לי
את אשר עושה אותי למאושר
טע בי שקט
את השנה אני מקדיש להתפתחות קולית
לחיבור לגוף שלי
אמן!
| |
|  כינוי:
בן: 51 MSN:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
