אהבה

מבוא

מעולם לא התכוונתי לכתב משהו בנושא מודעות ומיסטיקה, למרות שלימדתי נושאים אלה במשך שנים רבות.

השוק הלך והתמלא בחומר כתוב ומתורגם בנושאים אלה

ולא חשבתי שיש לי מה לתרום על ידי כתיבת ספר נוסף.

טעיתי.

לפני כשלוש שנים, לאחר נדנוד מתמשך מצד תלמידי, כתבתי והוצאתי לאור את הספר: לחיות בקסם.

עשרות טלפונים נרגשים שהגיעו מכל רחבי הארץ, וגם כאלה מישראלים ברחבי העולם – ניו יורק, טקסס, ספרד, קנדה…

ורובם היו בסגנון דומה "לא יכולתי להתאפק. הייתי חייבת לטלפן אליך. כרגע גמרתי לקרוא את הספר.

אני מאד נרגשת. זה מדהים. זה ספר משנה חיים…"

לעתים נתקבלה השיחה  עוד בטרם הסתיימה קריאת הספר, ולעתים לאחר קריאת הפרק הראשון ויישומו עם תוצאות מדהימות, אבל הרעיון דומה בכולם.

התרגשתי מאד.

תגובות אלה היו זרז להקמת אתר בנושאי מיסטיקה ומודעות שנקרא: הקפיצה הקוונטית,

אשר כולו על טהרת עבודת של חמדה טלאור, אחותי – ושלי, ואשר מניב אף הוא פירגון רב ונקרא על ידי אנשים בכל העולם.

ושוב עם הפנים קדימה.

השאלות הרבות בנושאי מיסטיקה גרמו לי להבין שאנשים רבים מבולבלים מהידע הרב הזורם ומשאיר חורים שחורים של מבוכה

וחוסר הבנה בכל הנוגע לעולם הנסתר. יש כאלה שלמדו מעט קבלה וחושבים שזוהי המיסטיקה, ויש אחרים שלמדו אסטרולוגיה, כירולוגיה או הילינג וכל אחד חושב שהחלק שהוא למד זה, פחות או יותר מה שנקרא: 'מיסטיקה', אולם כמובן שאין זה אלא

אפס קצהו.

החלטתי לכתוב ספר המסביר את הדברים בפשטות וכסדרם ומאפשר לראות את הפאזל מורכב ואף לראות תמונה שלמה וברורה.

אין זו כל התמונה, אבל הספר מאפשר לראות כבר משהו מסודר וברור שהופך את הדברים להגיוניים ומובנים.

החומר המופיע ברדיו, בטלויזיה, בעיתונים, בספרים ובכל אתר ואתר, והמהירות בה גדלה

מסת הכתבות בנושאים הקשורים למיסטיקה מראים שלא ירחק היום והדברים יהיו מובנים מאליהם,

ולא יתקלו בהתנגדות כה גדולה בחלק מהציבור.

ובינתיים – הספר הזה מוגש באהבה גדולה לכל אלה ששאלות בליבם והנושא מסקרן אותם.

קראו, תיהנו, שאלו את שאלותיכם, והיו הזרז לספר הבא.

 מהי מיסטיקה

ההגדרה המילולית של המילה ,מיסטיקה, בעברית היא: "הסוד והנסתר".

ובכן, ראשית ננסה להבין מהי תורת הסוד והנסתר ומהי כוללת.

היקום – לגבי האדם בעולם הפיסי -  מתחלק לשניים: נסתר - ונגלה.

אין משהו באמצע, זה יכול להיות רק אחד מן השניים. אם כן, נתחיל בהגדרת הנגלה.

אני למדתי בבית ספר חילוני שם לימדו אותי במה להאמין ובמה לא להאמין. למדנו שעלינו להאמין רק ב:

מה שאפשר לחוש בחמשת החושים

ומה שהמדע כבר הוכיח.

וזוהי הגדרתו של הנגלה.

אם כך, מהו נסתר? כל מה שלא כלול בהגדרה זו.

בעיני, עצם האמירה הזו היא פרדוקס, משום שאם עלי להאמין רק במה שהמדע הוכיח והשאר לא קיים,

הרי ממילא אין למדע כבר מה לגלות. הוא יכול לסגור את הבסטה וללכת הביתה, כי איך אפשר לגלות מה שלא קיים?

אם נלך צעד אחד קדימה בחשיבתנו ונוותר על הפרדוקס, נוכל לומר שבעצם מה שידוע לנו הוא הנגלה

ובכל פעם שהמדע מגלה משהו חדש, מתרחבים גבולות הנגלה. הנסתר הוא מה שקיים אבל לא ידוע לנו, והוא כנראה אינסופי.

אלא שזהו שוב פרדוקס, משום שבחיי היומיום שלנו שזורים אלמנטים ששייכים לנסתר.

כולנו יודעים עליהם, מכירים אותם ואיננו שמים לב שאנו שקועים במיסטיקה עד קצות אוזנינו.

בואו ניקח 'מחשבות'.

האם אנו יכולים לחוש אותן בחמשת החושים? האם המדע יכול להוכיח אותן? לא ולא. אולי המדע יכול לומר שבשעת שינה,

תרדמת (קומה) או חוסר הכרה מסוג אחר אנחנו לא חושבים, (מה שיכול להיות נכון או לא נכון), אבל המדע אינו יכול לומר מה זה מחשבה ובודאי שלא להוכיח אותה.

ומה עם 'רגשות'?

האם אפשר לחוש אותן בחמשת החושים? האם אפשר לגעת בפחד? האם אפשר לטעום, לראות, להריח או לשמוע פחד?

כמובן שלא. האם המדע יכול להוכיח פחד? לא ולא. המדע, שוב,

יכול להוכיח שבשעת פחד מערכות מסוימות בגוף פועלות בדרך אחרת מאשר כאשר לא פוחדים,

אבל להוכיח פחד או רגשות אחרים המדע לא יכול.

והאם אנו משוכנעים במאה אחוז שיש לנו מחשבות ורגשות? כמובן.

אם כך, על פי ההגדרה
הדרך בה הגדרנו נגלה ונסתר - מחשבות ורגשות בהחלט עונים על ההגדרה של מיסטיקה.

על פי המסורת היהודית, כאשר ישב רבי שמעון בר יוחאי עם בנו אלעזר במערה שם מצא מסתור מפני רדיפות הרומאים, קיבל את הידע מעם הקב"ה ולאחר מכן, כאשר יצא מהמערה, נכתב הכל בספר על ידי תלמידיו של הרבי וזהו ספר הזוהר. ומכיוון שהרשב"י 'קיבל' את הידע הוא נקרא 'קבלה'.

הרשב"י קיבל את הדברים כמו שמשה קיבל את התורה בסיני, וכמו שהנביאים קיבלו מסרים להעביר לישראל

(כיצד הדבר קורה נסביר בהמשך).

הקבלה עצמה מחולקת לשניים: א. טעמי תורה.

 ב. סתרי תורה.

טעמי תורה עוסקת בהבנת הרעיונות שבספר, ואילו סתרי תורה עוסקים באותם חלקים שעוסקים באנרגיות ונקראים קבלה שימושית.

נאמר כאן בקיצור, שכל דבר הוא אנרגיה בעלת תדר שונה. לאהבה ולשמחה אין אותו תדר כמו של פחד או כעס. לימוד עמוק של חוקי היקום מאפשר לנו להשתמש באותן אנרגיות, אולם כיצד ישתמש כל אחד באנרגיות אלו זוהי כבר בחירה אינדיבידואלית. כמו שבכסף אפשר להשתמש למטרות שליליות או חיוביות - כך גם באנרגיות. מקורות רבים מיידעים אותנו שה'וודו' משתמש באנרגיות כדי לרכוש שליטה באנשים אחרים, מה שנקרא מגיה שחורה, וישנם אנשים, לעומת זאת שהם 'הילרים' ומשתמשים באנרגיות כדי לרפא אנשים, וזוהי מגיה לבנה. האנרגיות הן אותן אנרגיות למעשה, אולם המחשבות והרגשות שמכוונים אותם הם שיוצרים תדר דחוס או מעודן יותר.

היהדות יוצאת מתוך הנחה שאדם שלמד הרבה תורה - גם ממלא אחר המצוות וכוונותיו טהורות ושוחרות רק טוב. רק אדם כזה זכאי ללמוד קבלה, ועל אחת כמה וכמה סתרי תורה. על כן נאמר על אדם שאינו יכול ללמוד קבלה "עד שמלאו לו ארבעים ועד שמילא כרסו ש"ס ופוסקים". כלומר מי שמלאו לו ארבעים כבר מיושב בדעתו ואחראי יותר מבחור צעיר שעלול להיות פזיז.

שפתה של הקבלה, כפי שכבר אמרנו, היא מסובכת, מלאת סודות וצופנים, ואנו נבחר להסביר את הדברים בשפה ברורה ופשוטה. לעתים נשתמש ברעיונות הקבלה כדי לתאר ולהסביר דברים מסוימים ונתחיל מבריאת העולם.

אין אני רוצה להמעיט בערכו של המדע, בעזרתו שונו חיינו במאות השנים האחרונות מן הקצה אל הקצה.

בכל אופן, לבני אדם יש נטייה לקיצוניות, ופעמים רבות כאשר הם משתכנעים שדבר או שניים מהדברים אותם למדו אינו נכון,

הם נוטים לכפור בכל נושא באופן מוחלט ולעבור לצד השני של המתרס.

הידע שנתגלה בנושאים של ביולוגיה ורפואה הוא מדהים, אולם במקום לגרום לכפירה מוחלטת באלוהים (או איזושהי אינטליגנציה גבוהה שתכנו אותה בכל שם שתרצו) ההיגיון שלי אומר שהוא היה צריך לגרום לנו להתפעם מהיצירתיות והחכמה של אותה אינטליגנציה.

הבה ניקח דוגמאות ממה שאומרים אנשי מדע גדולים מן השורה הראשונה בעולם.

פרופסור ג'וג'ולד, אשר זכה בשני פרסי נובל לביולוגיה טוען שכל תא חי מורכב יותר מעיר גדולה.

משמעות הדבר היא שאם נרצה להקים מפעל שיעשה את כל מה שביכולתו של תא חי אחד לעשות, נצטרך לבנות מפעל בגודל של עיר.

פרנסיס קריק, שזכה בפרס נובל על גילוי הד.נ.א. טוען שעל הסליל הזה יש אינפורמציה שתוכל למלא אלף כרכים בגודל של האנציקלופדיה העברית.

הידע הזה נמצא על סליל זעיר, שאילו מתחנו אותו היה גדלו כארבעה ס"מ, אולם הוא מגולגל לגודל של תא אחד וכדי לראותו נצטרך מיקרוסקופ שמגדיל פי מיליון.

מה שאמרנו עכשיו מעורר את פליאתנו והערצתנו על תגליותיו המדהימות של המדע,

אולם האם אין זה מן הראוי שנקדיש רגע להערצת אותה אינטליגנציה שיצרה את התא הזה?

האם ייתכן שדבר כה מורכב ומופלא נוצר ביד המקרה?

אם נראה מכונת תפירה, האם נאמין שנוצרה 'במקרה'? בודאי שלא.

אם כך איך אנו מאמינים שדבר מורכב כל כך כמו תא נוצר באופן מקרי?

אם תא אחד הוא כה מתוחכם, האם ייתכן שכל הפלנטה ואף יותר מכך, כל היקום הינו תוצאה של יד המקרה?

בספר זה נסביר בדרך פשוטה ומובנת איך בנויים ומתפקדים גם עולם הנגלה וגם עולם הנסתר.