כי כל אחד,ועל מה שהוא משלם.

כל התהפוכות האלו העלו בי כ"כ הרבה מחשבות..

לצאת מהבית עם סווטשרט דקיק ולהריח את הריח של האוויר המחודש אחרי הגשם.

להרגיש את הגשם מתנגש בבגדים ומרטיב לאט לאט את הגוף..

להרגיש סחרוחורות ולרעוד ולא בהכרח מקור.

תקופה מוזרה.

מצד אחד אני רוצה.ואני כ"כ מפחדת לאבד שליטה.

אני צריכה להחזיק משהו שלא יתמוטט,אני צריכה להחזיק את עצמי,

לפחות את מה שנשאר ממני אחרי שהוא הלך והשאיר אותי שבורה וחצויה..ובודדה וריקה..ובעיקר אבודה.

כן זו המילה.אבודה.