אני וידידי הותיק ישבנו לנו ביהודה המכבי,הגענו מצויידים היטב-סבא עם חולצה ישנה של בקאהם ואני עם חולצה אדומה וסרט קפטיין שקיבלתי מתנה עם חולצה,כמו כן היו ברשותנו כמות עצומה של פיצוחים,בקבוק נסטי ו2 ארטיקים שעלו שקל כל אחד (!). צפינו במשחק אנגליה-פורטוגל. מה להגיד??? בדיחה.
ממה להתחיל????: מהעדר חלוצים של אנגליה?? מהחילופים הטיפשיים עד בכי של סר אריקסון?? מהפנדלים האומללים???, שלא לדבר על קרואץ' שמיום ליום הגובה שלו עולה והיכולת יורדת (איך לעזאזל הוא הגיע להיות שחקן כדורגל ולא שחקן כדורסל?!?!).
כמה שחקנים אנגלים שכן בלטו לטובה: לנון השחקן בעל השם של זמר הביטלס המפורסם נכנס כשחקן די אלמוני והוכיח מה הוא שווה.הרגריבס האיש בעל השם של חזיר ורוד הראה ניצוצת יכולת לא רעים בכלל.ג'ון טרי הבלם הותיק ואחד משחקני ההגנה הטובים בעולם.עשה את תפקידו.שאלה אחת נשארה פתוחה - מה עם ה"תגלית" של ארקיסון תיאו וולקוט לשם מה הוא הביא אותו?כדי שיתפוס עוד כבודה על המטוס?1 לא היה עדיף להביא את דפו חלוץ...טוב שהיה יכול גם להיות הפיתרון לבעיית החלוצים הזמנית.
לסיכום נבחרת אנגליה כמו שחקן המפתח במוננדיאל הזה ג'רארד הראתה לוזריות.
סקולארי שועל הקרבות הערמומי עדיין לא הפסיד במונדיאל
אחרי 120 דקות מייגעות, מתישות ומותחות הגיעו פנדלים מתישים ומותחים אפילו יותר.
אלה התוצאות: סימאו - בפנים
למפארד - ריקארדו הדף
ויאנה - בחוץ
הארגריבס - בפנים
פטיט - בחוץ
ג'רארד - ריקארדו הדף
פוסטיגה - בפנים
קראגר - ריקארדו הדף
רונאלדו - בפנים
אני חייב להגיד שכג'רארד ניגש לבעוט הייתי בטוח שאנגליה יקחו את זה, אבל לא.
מה אפשר להגיד??!... עוד ארבע שנים יש מונדיאל.
סבא וגל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
