טוב, לפני איזה שבוע או שבועיים נסעתי לסופ"ש ב"חוף דור". האמת, שכפר הנופש דור הוא לא כ"כ נורא.
באמת שלא. ישנתי בתוך איגלו וראיתי כוכב נולד.
היינו הרבה בים, דבר שאני אישית לא סובלת, יש לי מן סלידה מהים. אני מעדיפה בריכה.
אבל זה היה נחמד, המים לא היו עמוקים והיו "איים" במרחק הליכה.
ביום שבת היינו בים מהבוקר עד אחה"צ, ואני חייבת להגיד שאם הייתי אחת שיודעת להמציא בדיחות גזעניות, אז הייתי יכולה כבר לעשות סטאנד-אפ רציני.
בהתחלה התיישבו לצידנו משפחה די גדולה, של מרוקאים. אההה... רוסים. מרוקוסים.
יש להם דודה אירנה (או שזה היה סבטלנה?) בארה"ב, אבל כולם בישראל.
כמובן שמכל הילדים בים, אחי הקטן החליט להתחבר עם אחד מהם.
נראה לי שקראו לו אליהו. זה לא יפתיע אותי לגלות שאני צודקת, כי לכולם שם קראו אליהו. (טוב, חוץ מלאלה שלא באמת קשורים קשר דם למשפחה, אלא רק התחתנו עם הבנות.)
ונחזור לסיפורנו.
הם לא ידעו שאופק, אחי הקטן, איתנו. אז הם ריכלו עליו חופשי.
"מי זה הילד הקטן והחיוור הזה?"
"מה הוא עושה?"
"אליהו! אני לא מרשה לזרוק חול!"
"איזה ילד חוליגן."
ואני ואמא שלי מתפוצצות מצחוק בצד.
לפתע, הצטרפה משפחה רומנית לחגיגה.
אני נשבעת לכם, הרגשתי כאילו כל רגע הם עלולים לשלוף אקדח.
לאחד מהם אפילו היו שרשראות זהב על גופיה כחולה.
האמת, שככה תמיד דמיינתי את הגנגסטרים האלה, חמי המזג.
אבל זה לא משנה, כי התחפפנו משם מהר.
יום אחרי זה שוב חזרנו לים, ואז כבר היה מלא לגמרי, לא נשארנו (נשארתי) יותר מידי זמן.
חזרתי במהירות לחדר אחרי שהבנתי שהרבה מקום לא יהיה לי.
וככה נשרף לי הסופ"ש.
אבל לא נורא, במעט זמן שהייתי בפעם השנייה ראיתי פאנקיסטים על החוף. (אני חייבת להגיד שזה היה מוזר לראות אותם ב-חור שכזה.)
הכי התאכזבתי זה ששיר לא באה איתנו, זה היה חוסך לי הרבה זמן לבד ובטרייה. (של האמפי. מרוב שיעמום ראיתי "פריקי פריידי" [שישי הפוך]...)
אני לא זוכרת מה היה כמה ימים לפני הסופ"ש שחוויותיו נכתבו כרגע, אבל אני זוכרת שזה היה איכשהו קשור בהטרדה מינית ע"י קטין בן 7. חודשים.
הוא צבט לי את החזה, משך לי בשיער, הזיל ריר על החולצה שלי, והכי גרוע- אחרי שראה תינוק אחר יונק, ניסה לינוק בעצמו.
כן, כי לי יש הרבה חלב.
יום שישי ה13 הגיע לא מזמן ואיתו המחשבה "מה עושים?!"
אז התוכנית המקורית הייתה ללכת עם מתן (ואולי גם סיגל, לא יודעת מה נסגר) לסינימטק ל5 שעות של מטאל.
אבל מה לעשות, יש לי אח קטן ופחדן. והייתי צריכה לשמור עליו.
אז אני וסיגל עברנו לתוכנית ב',להזמין כמה בנות אליי לראות סרט.
נו, זה לא משנה. כולן ביטלו. (חוץ מסיגל :)
אז ככה יצא ששעתיים-שלוש לפני השעה המדוברת, אני וסיגל רבנו-השלמנו-צחקנו וצרבנו סרטים.
האמת שזה די מבאס רק שתינו, וזה די מתבקש להזמין עוד מישהי/מישהו/משהו.
אז משהו אחד כבר יש, אח קטן
מישהי לא ממש הספקנו לשאול, כי כבר מצאנו מישהו.
גל.
זאת הפעם הראשונה שאני כותבת על הגל הזה בבלוג,אז אתם לא יודעים מי הוא, אתן קצת רקע.
גל הוא מאזור אחר ברמת גן, הכרתי אותו דרך שירה. והם הכירו בחוג.
לגל יש תאום זהה ובלהבלהבלה...
אה כן, והוא חתיך.
אז גל בא אליי בסביבות 21:30, אחרי שכנועים רבים מצידי (מה לעשות, שיעמם לי. זה היה לי ברור שעד 22:30 סיגל לא מגיעה..)
איך שהוא הגיע הוא הרגיש בנוח, דבר שהיה ממש אחלה. כי כבר חשבתי שיהיו מלא שתיקות מביכות.
אבל הדבר היחיד שהיה מביך זה העובדה שלא הפסקתי לצחוק.
הוא פתח לי ת'מקרר, הוריד נעלים, אכל-כמה-שבא-לו ושתה הרבה מיץ ענבים.
ואז התחלנו לשחק טאקי. הו, טאקי. (קרעתי לו ת'צורה!@$!@#$!)
אבל היה מצחיק.
ואז סיגל באה.
ואז היה עוד יותר מצחיק.
כי לא הספקתי להגיד "ג'אק רובינסון" (ככה קוראים לו?) והם כבר רבו/הלכו מכות/רצו בכל הבית.
גל התהלך בבית וצעק "פריקיתפריקיתפריקית", בזמן שאני וסיגל סיכמנו שהוא מקום שלישי. אחרי דוצי-שבמקום הראשון ואיתמר+ג'יבלי-שבמקום השני.
ואם אתם תוהים על מה, זה על אמירת פריקית ברצף, בלי לירוק ובלי להתבלבל.
פריקיתפריקיתפריקיתפריקית.
מה שעוד לא חסר, זה מכות ע"י אחי הקטן.
כן, גם הוא השתתף באיגרוף חסר המעצורים הזה.
אבל הוא הלך לישון די מהר.
ואנחנו ראינו סרט.
ולא סתם סרט, "מופע האיימים של רוקי".
גל לא מחשיב את זה בכלל כסרט, הוא מחשיב את זה כטראומה. (רק שאני לא אצטרך לשלם לו על טיפולים...)
החלטנו שהוא קונה לי ליומולדת (שאגב עוד חודשיים! :) בגדים כמו של ה"סוויט טרנסווסטר".
I can't wait!
כי כולנו רוצות (רוצים?) תחתוני עור עם מגפיים, גרביוני רשת ומחוך. (ובקיצור- הבגדים של אור)
אבל בדוגרי, באלי מחוך.
היום בבוקר העירו אותי ב9, למרות שהלכתי לישון מאוחר.
נו, חצי שעה אחרי כבר היינו בדרך ל"פארק אפק". חור בשרון. נראה לי...
הכל טוב ונחמד, אלא שבמקום להגיע לשם תוך רבע שעה-עשרים דקות, הגענו אחרי שעה וחצי.
ולמה? כי אבא שלי שכח שיפודים. אז היינו צריכים לנסוע עד כפר סבא כדי לקנות שיפודים. בכל המקומות שעצרנו בהם לא היה.
טוב, אז הגענו.
איך שהגענו חבר של אבא שלי מחליט "יוצאים לטיול!". בדרך אני שומעת חבר אחר אומר לילדה שלו "זה החלק הפחות ירוק של הירקון.." ואני חייבת להגיד לכם, שחבל שלא צילמתי את הירקון. כשמו כן הוא- ירוק!
זה כבר לא נהר, זו ביצה! ביצת הירקון.
עם מלא זבל וג'יפה טבעיים. (זבל אורגני, נו מה...)
חזרנו והתחלנו לטחון.
שיפודים, קבבים, המבורגרים, נקניקיות, מה לא!
רק חבל שלקח חצי שעה ויותר להדליק את הפחמים.
כולם ניסו לדחוף לי אוכל, לכולם סירבתי.
איזה כיף, קרנבל.
מסתבר שכל אחת מהנשים שם (חוץ מאחת שהיא עבדה עם אבא שלי) הן מורות.
אז לא מספיק שסופסוף יש לי חופשה של חודשיים ממורות, ואני בכלל לא רוצה לראות אותן בחופש, עוד דוחפים לי אותן לגרון.
ועוד ביום שבת!
אז חזרנו הביתה, נרדמנו מול ערוץ ביפ, התעוררנו ויצאנו ל"פאפאגאיו". מסעדת בשרים אכול-כפי-יכולתך. (הם עוד לא פגשו את אחי הגדול...)
אני חושבת שהפיקניק בבוקר לא הספיק לאבא שלי והוא רצה לדחוף לעצמו עוד בשר.
האמת, שנסענו לשם על מנת לחגוג לאחי הגדול יומולדת 19. (מחרמחרמחר! :)
אני, שני האחים שלי, החברה של אח שלי וסבא שלי. Joy.
היה כיף, והרבה בשר. אני אכלתי את המנה הצמחונית.
אחי הגדול אכל המון, אבל המון בשר.
ואז קינחנו והיה כיף וצחוקים ובאלגנים.
אני רק רציתי לישון...
אז מזל טוב לאח שלי, שיזכה לחיים ארוכים, הרבה זמן עם החברה שלו, ציונים טובים והרבה הרבה הרבה בצקות מאיתנו.
מתחת לכל הפוזה של "שונא את האחים שלי הם מגעילים", הוא ממש אוהב אותנו.
ואנחנו אותו בחזרה.
אז כמו שאמרתי, מזל טוב. מחר (כבר היום!) אתה בן 19,
Goodbye and so long sweet 18
נ.ב.
סיימתי להוריד את Welcome to the doll house ^^^^
ברשותכם, אני אפסיק לחפור לכם ואתחיל לראות את הסרט.
שאגב באנגלית! לא בדיבוב יפני כמו שסיגל חשבה (:
שלכם,
שחק 3>
עריכה:
אתמול בצהריים חברה של אח שלי באה כדי להכין לו "ארוחת הפתעה", ליומולדת.
היא יצאה מהחדר שלו היום בשעה 20:00 (פלוס-מינוס, כן?).
עם אותם בגדים, היא ברחה מבויישת מהבית (נו, כי אני ראיתי אותה נכנסת לבית אתמול ואני יודעת מה הם עשו מאז ;)
ואם אתם שואלים איך אני יודעת, זה פשוט מאוד. אח שלי לא זורק את העטיפות לפח במטבח, כך שזה מבצבץ מהפח בחדר שלו.
חסר לי שהוא קורא פה.
אבל באמת, זה היה ממש נחמד מה שהיא עשתה בשבילו. (והאוכל היה טעים, תודה על הארוחת ערב.)
היא קנתה לו מן שוקולדים כאלה בצורת קלפים מסדרת הלבבות, שכתוב על האריזה "You won my heart"
אני גם רוצה כזה!$!#$#$%@#.
-סוףעריכה-
בבלוג זה
בכל הבלוגים
