There are many roads to Insanity
The test of a first-rate intelligence is the ability to hold two opposed ideas in mind at the same time and still retain the ability to function. |
| 10/2007
כלליות, כי צריך קצת חיבור למציאות.
חזרתי מנצרת, אחרי רביעי-חמישי משעממים ביותר.
כאילו, באמת, מה כבר יש לעשות שם? בכל מקרה, כמו שחשבתי, מצאנו מה לעשות.
הגענו מותשים בסביבות 16:00, וה"חדר" של החברים שבאו איתנו עוד לא היה מוכן, זוג ספרדים נכנסו לשם באמצע הלילה ולא היה מוכן לעזוב. אז סילקו אותם הצידה, עם הרבה קלאסיות ואלגנטיות.
בין רגע הם נכנס לחדר והתחילו במלאכת הפריקה.
הערב התחיל רגוע, קנינו בירה ואכלנו אפרופו, ואז הגיע אחד העובדים ושלף אותנו מהכורסאות, לערב מטורף בעיר.
סנוקר.
אני אוהבת סנוקר. אפשר אפילו להסתכן, ולהגיד שמאוד. (זה שאני גרועה, לא חוסך מההנאה.)
אבל באולם סנוקר רק של רוסים עוד לא הייתי.
הוא ממוקם ממש מעל אולם אירועים של רוסים, למי שתהה. (חיסכון במקומות בילוי?)
בכל מקרה, היה כיף. כןכן.
כמובן שהייתי בקבוצה המנצחת, וכמובן שזה לא היה בזכותי, אבל שיהיה. כיף.
חזרנו לחדר, לקרוא ולישון. (גאע, לקרוא זה מעייף!)
יום אחרי זה, AKA היום, הלכנו לשוק, קנינו, נשפכנו (מעייפות!), שכחנו, התלהבנו...
היה מעייף. כן, שוב מעייף!
כל החופשה הזאת הייתה מעייפת.
היה מעייף לקום, ללכת, לזחול, לחטוף מכות (אהמ!*), לקרוא ובעיקר לישון.
ישנתי הרבה. או שמא עליי להגיד.. המון? כמובן.
אני אעזוב אתכם כאן, ואלך לי לכתוב שטויות במקום אחר. השיחת ועידה של רון ואלעד נראית מזמינה.
(עזבו את העובדה שהם מנסים להכיר לי בנים, וכל מה שאני שואלת זה אם הם חתיכים. משומה התשובה היא תמיד לא...)
שחק. 3>
*סיגל.
נ.ב.
רק אותי זה מטריד של"טוקיו הוטל" יש יותר פירסומים מאשר לנייטוויש?
ורק אותי זה מטריד?
נייטוויש עוד יומיים, רק שלא אשכח איפה הכרטיס.
עריכה:
תמונות מנצרת פה D:
הבלונדה זו אמא שלי >.>
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
