לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

There are many roads to Insanity


The test of a first-rate intelligence is the ability to hold two opposed ideas in mind at the same time and still retain the ability to function.

כינוי:  Freya

בת: 32

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2007    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     




הוסף מסר

12/2007

Occupied~!



OMG.

כבר לא.


עריכה:

                 או... שכן? אלירנצ'ו. 3>

אני בעצמי כבר לא עוקבת.

פשוט יושבת ובוהה בשיחה שלנו. מופתעת. מוקסמת. זומבי.

מחר... מחר נדע הכל.
נכתב על ידי Freya , 29/12/2007 02:38  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שחק ב-1/1/2008 22:22
 


סממני החולי.


~חום בתחילת הפוסט- 37.5~

עם טישו משומש ליידי, מד חום תקוע בפי ושוקו חם שהיה פה עד לפני רגע, פתחתי את השבוע. אני חולה.
לכו תפרידו אותי מהכדורים שלי, התמכרתי. הכדור ללילה נותן לך הרגשה טובה כזאת... והכדור ליום, טוב, כלום.
ובגלל זה הכדורים שיש לי ללילה כמעט נגמרו. (פארמול אף ממסטל! וזה ללא מרשם!!!)
אני על מצב "סטלה" כבר שלושה ימים, אם לא יותר. בין אם זה בגלל הכדורים או דברים אחרים. וכמובן שאני לא מדברת על סמים/סיגריות/נרגילות וכד'.
למרות המחלה, אני מוצאת עצמי מוקפת בחום שהוא לא רק מגופי. זאת אומרת... אני רואה איך כולם דואגים לי. כמובן, שאני לוקחת בחשבון שהכל הזייה הנגרמת מהכדורים, אבל למי אכפת? העיקר שאני אעבור את זה לפני המבחן ביום רביעי.
כמובן, שעם המזל שלי, המצב שלי מחמיר מיום ליום. לא בחום- חס וחלילה! הוא נשאר יציב על 37.5. השיעול היבש, הנזלת, האף הסתום והנקר בראשי, עושים את העבודה כראוי.
הגעתי למסקנה, שכשאני חולה, אני מסוכנת לעצמי פי כמה וכמה מהמצב הרגיל. אני צוחקת מכל דבר (עם קול צרוד של פדופיל חסר שיניים), השרירים שלי נתפסים וכתוצאה מזה אחוז הנפילות שלי בבית העלה את עצמו פי 2. מה גם, שהגרביים המחליקות גורמות לי להגיע לפוזיציות מעניינות. הידעתם שאני עדיין מסוגלת להחליק ולעשות מאוזן? גם אני לא ידעתי. עכשיו כן.
הפגישות המעניינות ביותר היו עם-
שפיץ של שולחן עץ עבה. (ואם הייתי בן, פיייייייי זה היה כואב. עזבו את העובדה שבכללי התפתלתי מכאבים והחתולה שלי התחילה ללעוס לי את הרגל.)
שפיץ של מיטה מעץ עבה. (ויש לי סימן סגול-כחול-ירוק-צהוב על מנת להוכיח את זה!)
הקיר גם היה נורא נחמד בסופו של דבר. בהתחלה זה היה כמו לדבר לבנאדם שלא מקשיב לך!
אבל השיא היה, שנתפס לי שריר בעכוז (שריר בתחת נשמע כ"כ וולגרי!), ועכשיו הפעולות הרגילות של ללכת/לשבת/לשכב, דורשות מאמץ לא נורמאלי או הומאני.

חוק- אם אני הולכת למיטה, אל תגררו אותי החוצה! בד"כ כשהולכים למיטה רוצים לישון, לנוח, לא? אז למה לזרוק אותי החוצה ולצוות עליי להכין מרק ירקות ופשטידת ירקות?! (שאגב יצאו מאוד טעימים, תודה רבה. נראה שחיידקים הולכים טוב עם ירקות. רוצים מתכון?)

ולנושא אחר, הביטחון העצמי שלי מרקיע שחקים (חעחע אני מצחיקה כי קוראים לי שחק ואמרתי "מרקיע שחקים" חעחע), בנים/נערים/גברים/איך שלא תגדירו אותם, מתחילים איתי! אני ממש מאושרת. השביתה הזו עשתה לי רק טוב. ואולי מעט רע, אבל מתגברים.
רזיתי. כן, רזיתי. והתספורת החדשה מבגרת אותי. נראה לי שגם גבהתי, אבל זה לא משנה. מכלל הדברים הנ"ל, גרמו לי להראות שונה ממקודם. גם התחלתי ללכת עם שיער אסוף בגלל הקפוצ'ונים, וכבר הספיקו להחמיא לי על זה.
The bottom line is-
אני שונה! שונה! ולטובה! יש! הוריי! היפהיפ! If you were gay, I'd shout hoory! זה לא קשור! אבל אלכס הדביקה אותי! ייאי!
כן. שקט.

ולסיום-
"גבינה."
~מתפוצצים מצחוק וכמעט מתים על הרצפה~
אין... אין על פארמול אף. ואם יש, תביאו לי!

~חום בסוף הפוסט- 37.5~
לדעתי המד חום מרמה. רשע. (לעולם אל תקנו מד חום על בסיס כספית מאיזה "בית מרקחת" מפוקפק מתחת לבית שלכם.)
נכתב על ידי Freya , 22/12/2007 12:15  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של The Stranger ב-27/12/2007 20:32
 


כתמי צבע, על דף לבן של הבנה.


אני מרגישה רע. אני מבולבלת, לחץ מתרכז בראשי.

הלוואי והייתי לידך עכשיו, צמודה לגופך, קשובה לפעימות ליבך וחום גופך מקרין אל גופי אהבה אין סופית.

חששות רבות נערמו בי. בין אם זה בליבי או ראשי, יכולתי להרגיש את זה. התוודעתי לנוכחותן של החששות, כפי שנאמר לי.

אני זקוקה לך עכשיו, ברגעים מכריעים אלו, בין שלבי הניצן הגולמי לפריחתו המלאה והססגונית של הפרח.

אני מתפללת לאדונך, שיאפשר לי אפילו שנייה במחיצתך, עד כדי כך אני נואשת לגילויי חיבה.

כמו גולם ההופך לפרפר, כך היחסים בינינו מתנהלים. ההתחלה גולמית, הסוף ידוע. המעשים שבין לבין הם הקובעים.

מייחלת לעוד, משלימה עם המציאות.

 

Rayen? I LOVE U so freaking much. I wish you'd knew
נכתב על ידי Freya , 14/12/2007 22:18  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 


לדף הבא
דפים:  

19,006
הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , 18 עד 21 , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לFreya אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Freya ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)