עוד לא הכנסתי כלום לפה, לא כוס מים ובטח שלא פת לחם. אבל כבר הרתחתם אותי.
נתקלתי הבוקר בכתבה בווינט. הכתבה מספרת על עיתון חרדי שהחליט לכתוב טור שבו מסוקרים חייו של אריה סימונסון, בליווי תמונות. בין היתר, התמונה המפורסמת הזו, שהפכה לאחת התמונות הידועות והמזוהות עם השואה.
אריה מספר כי הוא הילד המצולם, ומסתבר שהוא אחד מ5 אנשים בעולם שטוענים כך. עד כאן, הכל טוב ויפה. כלומר, במידת האפשר.
רק שבפסקה אחת- כל הכתבה מקבלת אווירה שונה. העיתון החרדי, החליט להדפיס את התמונה באופן הבא:

בחירה מעניינת של
צבעים והצללות, אבל התמונה מגורענת מידיי, היה צריך להשתמש בשירותים של
מישהו מיומן יותר בפוטושופ. מה? זו הייתה הכוונה?
מסתבר שהם עשו את זה מטעמי צניעות. לא יודעת מה איתכם, אבל לדעתי התקופה הזו הייתה צנועה מספיק. אתם יודעים, בדברים הטובים. קפה, תפוחי אדמה... הם ידעו צניעות מהי!
כשווינט שאלו את העורך, אברהם דב גרינבוים, הוא מסר להם בתגובה
"הטור נסוב על נשוא התמונה, אריה סימונסון, וככזה
אין טעם להביא את כל התמונה מסביב, כשאנו ביקשנו להדגיש בעיקר את הילד
העומד חסר אונים. יחד עם זאת, אנו מכבדים את זכר קדושי השואה, ולהבדיל -
מכבדים את קוראינו, ומביאים בפניהם רק את מה שהם צריכים ורוצים לראות".
אהא. אני בטוחה שהאישה הזו רצתה להצטלם שם, ואם לה הייתה בחירה רבה כלכך לגבי היום יום שלה, אבל בוודאי שבטח שלקורא יש זכות בחירה על מה בתמונה להתמקד.
חברים, אי אפשר לערוך את ההיסטוריה, לתקצר אותה ולהפוך אותה למתאימה לערכים של ימינו. עצם התעוזה לעשות זאת מרתיחה. בשואה היו נשים, ילדים וגברים כאחד. באיזו זכות הם מבטלים אדם ככלל, וקורבן בפרט? באיזו זכות אונסים את הזכרון של האישה, או הילדה, או הבחורה שברקע?
עכשיו, נשאלת השאלה, האם המחשבות שלהם כל כך מעוותות וסוטות, עד שהם לא מסוגלים
להסתכל בפנים של אישה או ילדה שנרצחה בדם קר לפני 70 שנה?
כפי שאני רואה את זה, אם הם מפחדים
להתרגש מזה בצורה מינית, שיפנו לפסיכולוג ויקבלו עזרה במקום לבטל את זכרם של
(א)נשים שסבלו גם ככה, ושבעיקר בעקבות העובדה הזו, יש להם קורת גג במקום שבו
לא רודפים אותם.
האם הדת נותנת לגיטימציה לאבד צלם אנוש?
אני לא אדם מאמין, אני אפילו לא קרובה
ללהיות אדם מאמין. אבל אני כן אדם מכבד, או לפחות, עד הרגע שבו לא מכבדים אותי.
אני משתמשת בכתבה הזו ספציפית מכיוון וזה מה שתפס לי את העין והדליק
אותי כרגע, אבל זה נכון לגבי כל דבר, בין אם זה החרמת נשים מאירועים תרבותיים
ברחבי ירושלים וכלה בגבר שאומר לך לשבת מאחור באוטובוס כי "כאן זה גברים".
תמיד ראיתי בדת כמקור לחינוך ולערכים. לא כי זה הדבר הנכון לעשות, אלא
כי זה מה שהשתרש בחברה. אנו מחנכים את ילדינו ואותנו חינכו על פי ערכים בסיסיים
שנכתבו בתנ"ך. הדוגמא הכי בולטת היא עשרת הדברות. אבל המקרים האלה ממש לא תואמים את הערכים שגידלו אותי לפיהם.
איפה כתוב שנשים פחותות מגברים? מאיפה מגיע הצורך הזה בלהקטין מין שלם? כי אתם לא מסוגלים לשלוט בעצמכם? אתם חושבים שכל בחורה שהולכת עם מכנס, או חצאית מעל הברך, תעשה לכם את זה כלכך עד שתהיו חייבים ללכת לשירותים ולהתייחד עם עצמכם?
כל ההתנהגות הזו היא כסת"ח אחד גדול. עד כמה שידוע לי, אנשים צריכים לדעת לשמור על איפוק, דחיית סיפוקים וכן הלאה. זה לא כאילו שבכל פעם שתרצו ללכת לשירותים פשוט תעמדו ותשתינו על עצמכם באמצע הרחוב, לא?