היי כולם, קודם הייתי רוצה להתחיל בשיר
-
כן כן, זה הג'ונאס ברודרס.
אני יודעת מה אתם חושבים, במיוחד העלק רוקרים קשוחים.
תאמת אני חושבת שהם מאוד חביבים, יש להם שירים קלילים, שמחים, קופצניים כאלה.
נכון, הם לא הכי עמוקים, אבל לא כל שיר חייב להיות על אהבה נכזבת כלשהיא או בסיגנון "אני רוצה למות בלהבלהבלה"
יצא לי כבר מהחור בתחת השירים המדכאים,
והג'ונאסים זה תחליף מצוין. 
ואחרי המיני-חפירה, נתחיל לחפירה האמיתית. 
אז אתמול זה היה ה-יום, יענו היום שסוף סוף הלכתי בו לישון נורמלי.
לפני שלושה ימים, אני ואביטל היינו בטיילת, הסתובננו לנו קצת פה ושם,
אכלנו D: (איך לא?)
אז קבענו שאחר כך עולים אליי הביתה בשביל לראות אצלי סרטים, או יותר נכון השדים של אמילי.
אחרי שהסתובבנו בטיילת כמו חסרות חיים בניסיון למצוא אנשים מעניינים/אנשים שאנחנו מכירות (ומצאנו כמה
)
ושרנו שירי נוסטלגיה על החוף, (בשירי נוסטלגיה אני מתכוונת ל.."אני נולדתי בחולון ועברתי לאשקלון"
נשמע מוכר? נו, נוסטלגיות) ואחר כך באו מסוממים
אז עלינו אליי. אגב, מישהו יכול להסביר לי לאן נעלמו האמריקאים שהיו בטיילת כל יום חמישי-שישי-שבת?הא??? הא??
הם נורא חסרים לי, הם והמבטא שלהם.
באמת, רארר.
אז התיישבנו לראות תשדים עם אח שלי וTHE MOTHER (תכלס, צריך מישהו להחזיק בזמן הסרט)
והתחלנו לראות, והייתי בטוחה שזה אמיתי, ושיש ילדה בשם אמילי.
ונכון, תאמת הכי פחדתי שיש, באמצע הסרט אפילו יצאתי להפסקה ובזמן שהם המשיכו לראות, אני התיישבתי על המחשב בשביל "להתרענן"
ודיברתי קצת עם ילדים באייסי וזה, ואז חזרתי שוב להסתכל את זה.
אבל הסרט, חוץ מקטעי ה"פלאשבאק" עוסק בדרמת בתי משפט משעממת, וכן, לפי דעתי הבמאי והיוצרים לא הצליחו להעביר את מה שהם רצו להעביר.
סרט אימה אמרתם?
חוץ מיזה, הסרט מתחיל בכך שהילדה כבר מתה, וזה הופך כבר ללא מותח, וסתם מעמיס.
במקום היוצרים דווקא הייתי הולכת על זה שהצופים יתחברו לנערה, "יתאהבו" בה, ובאופי האופטימי כביכול,
והופכת את הסרט למותח, גורמת לצופים להחזיק אצבעות לכך שהילדה תשרוד.
אבל... לא לכולם יש רעיונות גאוניים כמו שלי.
(כן כן בטח סתמי).
אחרי הסרט הזה גם ראינו אל תתעסקו עם הזוהן, חלק סרט שאני לא ממש זוכרת את שמו (אבל סרט טוב!), וחלק מסטפ אפ2,
שבחלק השני תארמת נירדמנו כי היה חמש בבוקר.
אה סליחה, אני נירדמתי. אביטל החליטה להעיר אותי ולהחזיק אותי עד הבוקר ככה.
זה מה שתיכננו, אבל מה לעשות, לפעמים אנשים נהיים עייפים, וזאת לא סיבה להעיר אותם! (האמאביטלהאמ)
אז היא החזיקה אותי עד שש, ואני בנחמדותי הבאתי לה לקרוא עיתון
ואמרתי לה "הנה הנה תיקראי, אני בנתיים ינמנם" (גאוני ,לא?)
בשש בבוקר אביטל הלכה, ואני נישארתי לישון,
חלומות טובים ומתוקים כפרעליי!
יום שבת קמתי לי בחדווה,תיכננתי לי עוד יום משעמם שבו אני יוצאת לטיילת מסתובבת וחוזרת הביתה,
אבל אינה התקשרה ורצתה שאני יבוא אליה. אחריי שלוש שעות דפיקות אצלה בדלת.
"טוב שניזכרת לבוא" היא אמרה."חירבנתי" נכנסתי לדירה והלכתי למקרר לנשנש משהו, על המקרר היה מנעול
"ידעתי!" אמרה וצעקה צחוק מרושע "שמתי אותו לפני שבאת" חייכה חיוך זדוני.
"אגב, את המפתח זרקתי לשירותים, והורדתי את המים" חייכה את חיוכה השובב.
"ואיך עכשיו תפתחי את המקרר?" שאלתי אותה. "אופס..." מילמלה ורצה לשירותים לחפש את המפתח.
אני בנתיים חיפשתי בכל הארונות, מי יודע אולי שם מסתתר מש- אה יופי, במבה!
אחרי זה השתעשעתי קצת עם אחיה, ואז אמא שלה יצאה איתו.
אז נישארנו לבד והדלקנו את המיקרופון, יש לה קריוקי בבית.
כן, רק חבל שהוא ברוסית. אז התחלנו לשיר שירים רוסיים כמו שתי ילדות מוזנחות, ואחר כך קארין התקשרה,
אמא של אינה כבר חזרה הביתה ואחריה קארין באה.
אז אחר כך יצאנו לאיזו אישה לעזור לה במשהו, ובאותו הזמן אינה הכריחה אותי לישון אצלה.
אז... מי אני שייסרב?
אבל רגע, המקרר שלה בכל זאת נעול. אחרי דילמות רבות החלטתי- הולכים על ההצעה!
אז התחמקנו מקארין, ובאנו אליי. אחרי שלוש שעות כבר הייתי מוכנה, ובאנו אליה.
אחר כך... בעצם, אני לא ממש זוכרת. 
אז הלכנו לישון בחמש בבוקר, והעירו אותנו בתשע בשביל שנצא לטייל עם אח שלה הקטן.
ארבע שעות שינה?! ארבע?! חולים.
אז יצאנו איתו, ואחר כך.. במשך כל היום די נתקענו איתו, הוא הלך לישון צהריים, והיה לנו סוף סוף זמן לבד.
ואז הוא קם והיינו לבד בבית, אז ציחצחנו את השיניים שלנו עם איזשהו פחם רפואי שמלבין תשיניים,
וכל הפה שלנו היה שחור, אולי יהיו תמונות. (הרי.. פה שחור. שלא נצלם? D:)
ואחר כך אכלנו יוגורטים של יופלה, זה היה כזהה אלווהיייי!!! 
ואז לקראת הערב הלכנו לעיר המלכים, היה כיף,היה מצחיק, נהנתי.
חזרתי באחד ככה הביתה, וישר לישון.
יום למחרת קמתי, והנה אני.
אז, שיהיה לכולם יום טוב,
ונסיים בשיר לאפלים ביננו, תשיר הזה ממש אהבתי, סו... תהנו!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
פלסטיק זול