אני פה כי אף אחד לא יכנס לפה בכל מקרה וגם כי נמאס לכתוב לעצמך בתקווה שמישהו שומע.כואב לי הלב. ממש אפשר לשמוע אותו צועק 'כואב לי'. אני מכבה את המוזיקה כי קשה לי לשמוע שירים עצובים
בזמן שאני רושמת עצוב. קשה לי להתרכז בשני דברים שמספקים אותי. בעייתית.
הלב חצי מתפקד. והכוח חצי כוח. שום דבר אפילו לא בדרכו לגעת בשלמות המינמלית. לא המחשבות ולא הרגשות
ולא במובן הפיזי ולא במובן המנטלי. במובן הריגשי הכל מתפקד. מתפקד טוב אפילו, טיפה יותר מהמצופה לו.
הרגש בועט לי בלב והלב עודף אותו כי כבר אין לו ברירה. לנתק את המוח מהלב כבר חצי הצלחתי. המוח מזרים
מחשבות חיוביות שעלולות לעזור לי לא לעשות לעצמי נזק או לא לפעול לפי הלב.
פעולות דרסטיות. המוח פועל שעות נוספות והלב מנסה להדביק את הקצב. הפערים ביניהם הם יותר מכל מיני פערים בחיים שלי..
פערים גדולים ויש הרבה.
הראש כואב והריאות כואבות מהכמויות סיגריות שעישנתי בתקופה האחרונה. רובן בנסיבות משמחות, אבל שלא תטעו
משמחות אומר מכפות, מכפות אומר לצאת ולהסתובב בין אנשים כדי שיהיה נאסר עליי לבכות, ובכלל.. לבכות בציבור.
מכפות על כל 10 דק' של שניה וחצי מחשבה על איפה אני באמת רוצה להיות ומהאני באמת רוצה להרגיש, ועם מי לחוות
ועם מי להיות, ומה לעשות, ומה להרגיש.
החלק השני של הסיגריות הוא החלק בו כבר כל נוזל אפשרי בגוף שלך יצא דרך העיניים והעיניים שורפות ואדומות,
אז אתה עומד על החלון וכל נשיפה שלך החוצה היא כל דמעה שאם הייתה אפשרית היא הייתה יורדת.
אתה מפיל על הסיגריה את כל התסכולים שלך ואת כל העצב שלך. אתה כבר לא מסוגל לדבר, כי הקיר כבר לא מסוגל לשמוע.
בכל שאיפה יש מחשבה שמצטבר בה משפט ובכל נשיפה אתה משחרר את המשפט החוצה.
אם נפסיק לדבר על סיגריות ונתחיל לדבר על אהבה, אהבה זה לא פחות בריא. אתה חולה כשאתה נפרד, ואתה חולה שאתה רב,
ואתה חולה כשאתה חולה בדיכאון.
זה מכניס בך כל כך הרבה אנרגיות ומחשבה ואיכפתיות וחשיבות ורצון ובריאות לנפש והלא להיות לבד הזה, משהו שמשלים אותך
משהו ממך, משהו איתך. מישהו לאהוב, מישהו להתאהב. להיות נאהב, להיות נחשק, להיות השראה, להיות כייף,להיות אוויר לנשימה.
מצד שני, זה לוקח לך כל רגש ומקצין אותו. וברגע שהכל נגמר מקמטים לך את הרגש וזורקים אותו. והוא אף פעם לא חוזר שוב,
אלא אם כן מה שאתה רוצה באמת יחזור כמו בומרנג. וגם שהוא יחזור, הבומרנג תמיד יראה שונה מהרגיל. כל זריקה תשחרר אותו לאוויר
וכשהוא יחזור, הוא יחזור כאילו האוויר העביר לו שיעור בחיים ותמיד הוא יחזור או יותר יפה או פחות יפה. מה שאתה תחליט.
ואם הוא לא יחזור בכלל, סימן שהוא לא היה הבומרנג המוצלח.
זה לקח יותר מדקה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
