סקס.סמים.והבלוג הזה.

אני מאבדת שליטה על עצמי.

וזה כל כך לא הזמן לזה..

הבדידות מכשלת.מקלקלת.הורגת.ולאו דווקא אהבה.

אני לא מוצאת את עצמי.

התחושה של ההדדיות עושה את הכל. היא עוזרת לי להחזיק את עצמי בלי

לצאת מושפלת או נאיבית.

זה כל כך קשה להבין את זה שאת כבר בתוך זה. שוב.

הטעויות חוזרות על עצמן , ובמקרה הספציפי זה לא כל כך מפריע לי.

מפריע לי הטיימינג. הטיימינג מחורבן.

כל מילה יכולה להרוס לי , אני מנסה להחזיק את זה יציב וההצלחה לא ידועה בנתיים.

אולי זה בגלל שאני לא עומדת בקרטריונים?

 אני יודעת את התשובה , היא חרוטה לי בראש..

אבל גם האי וודאות הזו חרוטה לי בצד השני של הראש.

ואין למי לספר.

געגועים וחרטות,

ואת כל מה שלא יבינו המילים.

לא רוצה ולא מצפה שתבינו.