העול עדיין על כתפיי,לא מפסיק לפגוש אותי.
אבל הפעם הפעם אני בטוחה שאני עושה נכון.
שאני מול העול הזה,מסתכל לו בעיניים ומחייכת.
החוויה העצומה הזו,הרגש מתפוצץ.. ושום דרך לא חסומה.
הכל פתוח,נושם. זה שם.
אין יותר לעמוד לבד ושהעצב נאחז בי .
הפעם אני בטוחה שהלהיות 'בטוחה' הזה הוא מתנה
שחיכיתי לה בתקופה האחרונה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
