לא חשבתי שאני אעדכן את הדבר הזה בזמן הקרוב רחוק בכלל
אבל איכשהו אני חייבת לפרוק את הכל.
לפעמים פשוט הרבה יותר קל
לכתוב במילים מאשר לדבר..
אני רוצה להגיד לך כל כך הרבה דברים
נכון שזה פשוט לא מגיע לך
אבל אני רוצה שתדע
אני רוצה שתרגיש בדיוק מה שאני הרגשתי
את הריקנות הזאת בפנים
אני רוצה שגם לך תהיה השניה הזאת
שממנה והלאה תתחיל לתפוס את העולם בצורה שונה
תסתכל על אנשים בצורה אחרת
ותסתכל עליי כמו שאני מסתכלת עליך כל יום
אני לא יודעת מה כל כך "מיוחד" אצלך
או מה כל כך דפוק בי
שאני לא מצליחה להוציא אותך מהראש שלי
אני לא אוהבת אותך,
אבל אני גם לא מצליחה להיות אדישה
זה משהו באמצע שאי אפשר להסביר
ואני אפשר לעקור
אני לא מראה את זה
אבל כן גרמת לי להרגיש משהו
ואנשים שמכירים אותי טוב יודעים שכשאני אומרת שלא איכפת לי ממך
אני משקרת
אז הנה אני כותבת לך את זה
למרות שסביר להניח שבחיים לא תראה את זה
אתה אידיוט, ילדותי, שטחי, מניאק, מסכן,
וההשקפה שלך על העולם היא הכי מטומטמת והכי שטחית
שאי פעם ראיתי אצל מישהו
אז למה דווקא אתה
זה שלא יוצא לי מהראש?
למה אתה לא יכול להתבגר ולהבין דברים שבמילא תבין אותם אחר כך
אבל אני כבר לא אהיה לידך
יום אחד אתה תראה
אתה תמצא מישהי שמזיזה לך משהו שם בפנים
ותחשוב שזה משהו שהולך להיות טוב,
ואז היא תשפיל אותך ותפגע בך בדיוק כמו שעשית לי
ואתה לא תדע איפה לקבור את עצמך
ולא תמצא את המילים הנכונות
ויהיה לך קצת קשה להיות עם בנות אחרות
ואז אתה תזכר באיזה מישהי
שאפילו לא עלה בדעתך שעשית לה משהו רע
ואתה תבין איך אני הרגשתי
ואתה תחשוב כמה מטומטם היית
חבל שאני לא אוכל לראות אותך נופל.
ככה זה בחיים
אי אפשר לקבל הכל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
