| |
טומי הולכת לתומה
|
| 9/2006
 פוסט שיכור ועייף אבל שמאלני ופמיניסטי
האבולוציה הפוליטית שלי התחילה יחסית מאוחר. כן, גדלתי בבית יחסית הומניסטי, עם הורים אסירי ציון לשעבר שדיברו על משטרי דיכוי וצעקו ברחובות let my people go . אבל ההתפתחות הפוליטית שלי, הפמיניסטית, השמאלנית יפת הנפש, התרחשה יחסית מאוחר, אחרי הצבא, בהשפעת בן הזוג, המסגרות שבחרתי להשתייך אליהן, הלימודים שלי... ועד עכשיו שבעיני רוב חבריי אני פוליטית נורא ובהרבה נושאים מתלהמת.
ועדיין יש לי חברים מהתיכון שאוהבים מאוד להזכיר לי את התקופה בה הגדרתי את עצמי כ"לא פוליטית", כן הייתי מפגרת ואפילו פעם חשבתי להצביע עלה ירוק. קורה, עוד שלב באבולוציה. אבל הם מתים על זה. ומה הופך אותם ליותר טובים ממני? הם טוענים שמאז ומתמיד היו שמאלנים וחברה שלי אמרה לי היום שהיא תמיד הייתה פמיניסטית. נכון, תמיד אבל גם תמיד קראה את הכתבות על "איך לענג את הגבר שלך" ומדברת על החתונה מאז שהיא זוכרת את עצמה. חברים שמאלנים שלי הם מצביעי עבודה או מרץ שמתכווצים בכיסא שלהם כשאני מזמינה את המוסכניק הפלסטיני לשתות קפה. שמאלנים.
כן, הייתה לי התפתחות לא האכילו אותי בכפית. אני שמחה, כי הגעתי לזה בעצמי. אבל השבוע לא משנה באיזה ערוץ ובאיזה מסגרת הולך להיות סרט תיעודי בו אני מופיעה כבת חמש עשרה, וזה כבר מפחיד.
מה אם מישהו מהשמאלנים יזהה אותי ויפיץ הלאה.
אולי אני לא באמת שמאלנית
לא הרווחתי את יפייפות הנפש שלי ביושר?
אולי אני לא באמת פמיניסטית, אני צריכה להתאמץ יותר. איזה מין מקצוע פמיניסטי זה מורה? הכי פמיניסטי בעיניי.
טוב שיכורה
הולכת לישון.
מחר לוקחים את התלמידים לגן החיות
בצורה מאוד שמאלנית ופמיניסטית.
טוב זה התחיל בסדר ואז נהיה מוזר (מקס אומר)... פוסט שיכור כפי שאמרתי.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
tomasa