| |
טומי הולכת לתומה
|
 כינוי:
tomasa בת: 44 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 1/2007
 אימפרוביזציה
אימפרוביזציה על מילים. ננזפתי שלא כתבתי הרבה זמן, אז שמתי לי שעון מעורר לעוד חצי שעה ובחצי שעה הזו אני הולכת פשוט לכתוב מילים מילים מילים בזרם התודעה ונראה מה ייצא. כי באמת בזמן האחרון אין לי שום רעיון, שום תובנה. אפילו אם כן, אין לי כוח לפתח את זה. למשל ראיתי שני סרטים נהדרים ואני מתה לכתוב עליהם אבל ברגע שאני מתכוונת להתחיל הולך לי החשק, שלא לדבר על המאמר שעוד לא התחלתי אבל כבר יש לו שם: "ההיסטוריה של הנוסע השמיני היא ההיסטוריה של האנושות", או משהו כזה, המצאתי את זה עכשיו אבל זו הכוונה.
לעומת זאת, אני כותבת המון המון לעצמי במחברת האישית שלי. פתאום לא בא לי לצאת החוצה, אלא להתכנס פנימה, להפסיק לצעוק ולהתערב, לשתוק קצת. ומה ש X כותבת במחברת שונה מאוד ממה שטומסה משדרת פה. הטומסה היא אותה טומסה, אבל רמת הפסיכופטיות והפריקיות שונה לגמרי. פה אני די נורמטיבית. נראה לי.
הידיים מונחות על המקלדת (כבר לא), מרגישות אותה, מחכות שיבואו מילים ויעקצצו בקצות האצבעות. לפני שבוע עשינו חנוכת בית, ומשום מה קנינו נורה אדומה, שמנו אותה בסלון ועכשיו הבית שלנו נראה כמו רובע החלונות האדומים מבחוץ. לכן, אני מדליקה נורת לילה. האור הזה משנה את כל האווירה.
טוב לא הולך.
שולחת את זה כדי שתראו שניסיתי. אבל לא הולך. לא הולך.
כנראה שההתחברות לעצמי ממקומות עמוקים גורמת לריחוק מהמקומות האינטלקטואלים.
אישה, מדברת מהרחם, אין מה לעשות. כשאחזור להיות גבר אכתוב פה שוב.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
