| |
טומי הולכת לתומה
|
| 5/2007
בוקר, נורא נורא בוקר
זה קורה לי כל כך הרבה. אני מחליטה ללכת לישון מוקדם, והולכת לישון בשתיים בלילה, מותשת. אין כבר השינה הקלילה הזו שהולכים לישון כי אוהבים לישון ולא כי מותשים. קשה לי לנשום, אני מתועררות בארבע בחמש בשש, וקשה קשה לנשום. שוב משאף. בחוץ כבר יום ואני כועסת על עצמי שלא הלכתי לישון מוקדם יותר, הייתי יכולה לקום עכשיו. בכל מקרה קמתי ורע לי, אני מתעוררת בלי אוויר וכועסת, לא מסוגלת להכיל את הכעס ולא מצליחה לישון.
נורא שמחתי מעצמי, נורא התגאיתי, כי השנה אני עושה באמת הרבה דברים שהזנחתי ותמיד רציתי, טיפול פסיכולוגי, לרזות, שהבנתי שרציתי רק בזמן התהליך, ללמוד ערבית. ואמרתי יופי, זהו זה די הרבה.
נראה שאני הולכת לצלול טוב וחזק גם לתוך לטפל בעצמי פיזית, ואם לרפואה הקונבנציונלית אין מה להציע לי מלבד וינטולין ואנטיביוטיקה, אחפש אלטרנטיבות, שוב. הכול קשור, אני לא יודעת אם קשה לי לנשום בגלל הכעס או שבגלל שקשה לי לנשום אני כועסת. אני רק יודעת שנמאס לי לכעוס ובא לי ריאות מלאות באוויר. יש אוויר נפלא בחוץ, נהדר לשינה של שבת בבוקר. ואני יושבת פה מול המסך המרצד וכועסת. מי זועם פה מי??
ואני מרגישה שמאז המפגש אתמול אני גם חושבת אחרת כשאני כותבת פתאום רוצה לכתוב יותר, ומכוונת את המילים שלי אחרת.
ואם, במקרה, למישהו מחבריי הירושלמים או הלא יש המלצה לטיפול חבל על הזמן שיעביר לי את האסטמה המקוללת הזו אחת ולתמיד, אני מוכנה לקבל המלצות במייל. אז אטפל בעצמי עוד קצת ובסוף השנה אהיה מרוששת ומאושרת.
שוב לקחתי על עצמי הרבה בקיץ, אז מימון יהיה. ואולי זה מזין את זה, כי אני כבר מתחילה להיות לחוצה. הפסיכית חושבת שאני נעה בתוך מעגלי אשמה וכעס. אני חושבת פתאום שהיא נהדרת, אבל את בעיות הנשימה שלי היא לא תפתור, ואני יכולה גםלהפסיק לשים עליה כל כך הרבה. גם היא צריכה לנשום קצת.
לילה טוב, ניסיון שני.
************************
כשהייתי בת 15 תירגמתי שיר של צבטייבה, במקור הוא נקרא bessoniza - נדודי שינה. זה נורא גיל 15, היום הייתי עושה זאת אחרת. ואולי היום כבר לא הייתי מצליחה. אין מה לדבר על שמירה של המשקל המקורי כמובן.
את עיניי הקפת בטבעת
טבעת צל – נדודי השינה
את עיניי בנדודים הקפת
בכתר מוצל – בלחישה
אכן כך – עם רדת ליל
לאלילים אל לך להתפלל
הרי גיליתי את סודך
עובדת אלילים הנך
החסר לך יום?
שמש יוקדת במרום...
ענדי לך החיוורת
זוג מטבעותיי
ולכתר הצל שלך
קראתי בתחינותיי
האם לשווא את שמי צעקת?
האם מעט עמי ישנת?
שכבי, ראשך הניחי
מעריצייך ישתחו בתחינה
אהיה לך מספר הסיפורים
לי יהיו נדודי השינה
שני, הרגעי
שני, האזיני
הכתר על ראשך ישנה
הלא כך את - אישה
וכדי שתשני בלי ערות,
שיר ערש אשיר לך ברכות
חלמי לך, חברתי
מוטרדת
נדודי השינה הם לך
אבן חמד
ולמי מכתבים לא כתבנו
ובאילו מילים לא נשבענו
שני לך...
הנה נפרדו כך
הבלתי נפרדים
ידייך מידיי נשרו
בחוסר אונים
ולך, מייסרת אהובה
נגמרו הייסורים
שנתך מקודשת – שנת ישרים
האפלה רוחשת – כולם ישנים
וכתר הצל שלך
הוסר לעולמים
ומשהו קטן ומשמח:
הינה מה גוגל אמר לי היום בבוקר:
החיפוש שלך - רומי טומסה – לא תאם אף מסמך
הצעות:
* ודא שכל המילים מאוייתות כראוי.
* נסה מילות מפתח אחרות.
* נסה מילות מפתח כלליות יותר.
* נסה פחות מילות מפתח
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
tomasa