| |
טומי הולכת לתומה
|
| 5/2007
חללים
פערתי בי חלל
כדי שתמלא אותו.
סתמת אותו בקרשים,
דפקת מסמרים.
השארת אותו ריק
ורק חריץ קטן, פרצה
דרכה נכנס זרם אוויר.
תקווה.
שבתשלום.
כן. לא. דרמטי מדי. ועל כן, דיבוב של שיחה ביני לבין ח' מוקדם יותר בג'י צ'ט:
ח'': י' הסכימה לנסוע לסיני, היא רק קצת מפחדת למות
me: שטויות. מי יהורוד אותנו?
ח': יהורוד?
זה מצויין
me: יהרוג כמובן
ח': את אפילו יותר גרועה ממני
מי?
רוחשי רעתנו
me: שטויות.
ח': חורשי?
me: רוצי
ח': לאן?
פירסמת?
me: פרסמתי?
ח': תקשיבי
פוסט
אהבלה
me: האמת היא שכרגע שמתי משהו
התכוונתי - רוצי לעתנו.
רעתנו
אוף. מה זה הדו שיח חרשים הזה??
ח': אני לא מאמינה שוויתרתי על ירידה במשך כמעט 5 שנים!
איפה חייתי?
me: נכון.
ירידה במשקל?
ח': אז ניסע?
me: ירידה לסיני?
ח': תענוג אוראלי
me: נו מי ירד לך שרלילית
ח': אני מכירה את הקטע הזה
הוא שלך?
ביגוס דיקוס (לצורך העניין כמובן)
me: את לא מכירה את הקטע הזה. הוא שלי שלי שלי
ח': המרצה של י'
me: מה?
מתי ובאיזה הזדמנות ואיך את יודעת שהוא מרצה של י'?
והיא יודעת?
ח': היא סיפרה לי!
הוא היה מרצה שלה
me: היא סיפרה לך שהוא ירד לך? אני לא מבינה.
זה הרגע שעדיף היה פשוט ללכת לישון. ולהתתרחק כמה שיותר מהמקלדת.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
tomasa