|
טומי הולכת לתומה
|
| 6/2007
 רשימת האשמות לפסיכ'
1. המחמאות שלך לא קשורות למציאות. כשאני מסתפרת את לא שמה לב ואז יום אחר את אומרת שיפה לי האיפור, אותו איפור שאני שמה תמיד, ועוד מתעקשת שהוא חדש. חוץ מזה את אומרת שזה שבאתי בפזור אומר שאני משוחררת יותר. אני תמיד בפזור! תמיד!
2. אני לא עוד מקרה ומספיק לסרסר בי. אני לא ניסוי. עם התוצאות של מה שאנחנו מדברות עליו אני אצטרך להתמודד לבד, וזה ברור.
3. את מוכנה בבקשה לזכור להביא טישו, להגיד לי כמה לשלם והיות את זו שאומרת שהזמן נגמר?
4. המיניות שלי לא הייתה רדומה ועכשיו מתעוררת. ברוך השם היא עדיין לא נרדמה. (אני חייבת לצטט פה את פרלין הנהדרת ולהעניק לה הופעה אורח בבלוג שלי כמו שהיא אוהבת: "אולי המיניות שלה מתעוררת? תשאלי אותה על השלכה")
5. אם אני כועסת ודורשת תשובות אז תעני לי אל תגרמי לי להרגיש כמו ילדה מפגרת.
7. בטח שאם את מעצבנת אותי כל הפגישה אומר כן לעוד פגישה השבוע, הרי זו בעצם אני, משליכה.
8. יש סיכוי שפשוט את עצבנת אותי. את היית לא בסדר?
9. ולמה לא שמת לב שרזיתי? את רואה אותי פעם בשבוע (או פעמיים אם אני רבה איתך). תשימי לב כבר. בסוף אהיה עור ועצמות. (פולניה, סליחה. עכשיו בא המשפט של - מה זה הדבר הזה באמצע החדר? הייתי יכולה ליפול ולשבור את הראש)
10. אל תתחילי לומר לי דברים באמצע ואז תיבהלי מהתגובה שלי שעוד לא קרתה. מה קרה לפסיכולוג המהנהן? למה צריך להגיד משהו כל הזמן.
11. ואם במקרה את קוראת את הבלוג ועכשיו סופית הבנת שזו את. אל תכעסי עליי, את יודעת שאני בסופו של דבר סומכת עלייך במאת האחוזים. אני רק שוב משליכה, שוב מתעצבנת ומחפשת לאן לתעל את זה. אני הולכת קדימה, אחורה בסיבובים. ועכשיו רק פורקת קצת מתחים. אני חולה עלייך. את יודעת את זה, נכון? (טומסה: אני סתם מחפשת אותה, את יודעת את זה. פרלין: נכון, מצד שני, את גם כל הזמן מוצאת בלי לחפש)
היום - 14.10 - כמה חודשים אחרי. לא רלוונטי כבר.
נ.ב. והסליחה עם ניקי, שאני זוכרת בוודאות שאמרה המון דברים חכמים בנושא אבל משום מה אני לא מצליחה להיזכר באף אחד מהם עד כה. אולי אם היא תעדכן בבלוג, זה פתאום יעלה.
נ.ב.ב - יש תמונות מסיני. ואי איזה יפות! כמה חבל שאי אפשר לשים אותן פה.
| |
|