| |
טומי הולכת לתומה
|
| 6/2007
מגילויי היום הזה
ישבתי על השביל.
למה? למה על השביל? למה בשמש?
ככה, קצת סאדו מזוכיסטית, מסתכלת למקור בעיניים והוא בי. מסתכלים, מסתכלים. ובסוף הוא צועק: את מחפשת בי תשובות, אבל את לא מקשיבה. איך תמצאי?
אז מה הוא המקור שלך, אם כך?
אין לי מקור. כוס תה שחור חם וחזק עם קוביית סוכר בין השיניים או חומוס בעיר העתיקה. זה מקור וזה מקור. לא שם לא פה. לפעמים בלילה אני בכלל חולמת בספרדית, וברוסית מעולם לא חלמתי.
חסרת מקורות? איך זה יכול להיות?
העיר!
העיר?
העיר. מוסקבה, ירושלים, בירות, פריז, דמשק, ברלין, מדריד. שכונה. בניינים, בירה על הברזלים, סמטאות, זבל ברחובות. זה המקור שלי.
ובטבע?
בטבע אני הולכת לאיבוד. לא זוכרת מה המקור שלי וטוענת שאין לי מקור ומעולם לא היה. להתעורר לקול האוטובוסים. כן! כך אני רוצה, אם יהיה שקט, אולי אשמע את התשובות. יחי הרעש!
עין (מעין) - מה לי ולה?
מכירות זו בזו או רק אני מכירה בה לא טובלת את הראש לא שותה רק שוהה קצת מערכת יחסים קרירה מערכת יחסים של כבוד הדדי ואולי רק כבוד שלי אליה אני לא מילדיה. יונת ואיקי, תודה.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
tomasa