|
טומי הולכת לתומה
|
כינוי:
tomasa בת: 44 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוקטובר 2007
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 10/2007
אבא שלך גנן? אז איך יצאה לו בטטה כזו יפה?
זה היה הסיפתח שלי ושל פרלין, שהתחיל בקול צחוק רגיל שאנחנו רגילות אליו. לא משהו רציני. הופכות כל דבר למערכון. עושות תיאטרון פלייבק על החיים שלנו כל פעם שנפגשות. מדובבות שיחות טלפון אחת של השנייה. עוד דרך התמודדות.
אבא שלך זגג? אז איך יצאת כזה ברבור זכוכית יפה? חברויות חדשות פתאום צצות לי בחיים. מפתיע בכמה זה קל. אפילו לא ידעתי שזה קל כל כך. מפתיע שאני לא חושדת בכוונות רעות של אנשים, ומפתיע שאנשים פשוט רוצים להיות זה בקרבת זה.
אבא שלך רשם? אז איך יצאה לו כזו עמותה?
אבא שלך נגר? אז איך יצאת כזה מדף?
מחר מתחילה עוד שנה. עוד לא עיכלתי את זו שעברה והינה שוב כיתה חדשה. דינמיקה חדשה. וגם אני קצת חדשה. מפחיד.
ובערב דיכאון במיוחד שאלנו פרלין ואני את ר' - אבא שלך שגריר? כן. למה? אז למה הוא לא שומר איתך על קשר. ואת פרלין - אבא שלך מיליונר? אז למה הוא לא שווה פרוטה? ואת ת' - אבא שלך סוחר נדלן? אז איך דירה יפה כמוך מסתובבת חופשייה בשוק?
ואותי - אבא שלך בודהיסט? אז למה הוא הרביץ לך כשהיית קטנה?
לא! לא הרביץ. רק הפליק פה ושם.
שוב שקעתי. אבל הינה - אני לא נעלמת. אני אפילו כותבת מערכונים. גם אם הם לא מצחיקים. ואיך איעלם אם אני מכורה ואם גם ככה יש דברים שלא בא לי לכתוב עליהם פה. ואיך איעלם אם כל כך הרבה חברי אמת צצו פה. לא נעלמת.
ראיתם?
| |
|