| |
טומי הולכת לתומה
|
 כינוי:
tomasa בת: 44 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 10/2007
אני קצת שיכורה אבל...
כבר מזמן, בערך מגיל 17 בעצם, לא קרה לי שחברה התחילה עם בחור על חשבוני. שנשענה על זרועו באמתלה של "טומי, למה את צועקת?" או "ואז טומי אמרה... ואז זה היה מביך מדי להישאר שם".
חברים יקרים. מצבי הנוכחי לא מצדיק כל דבר. לא ממש לא. ובבקשה בפעם הבאה שמגיע יום שישי בלילה, אמרו לי - טומיקה, הזהרנו אותך. זה לא שלך. את לא בנויה לזה. את לא בחורה של פאבים מלוקקים. אל תצאי עם החברות האלה יותר לפאבים של בני 22, ובמיוחד אם יש להן מחזר באותו הגיל.
לא מתאים לי שבחורה תיראה שווה על חשבון לרדת עליי. לא הייתי שם כל כך הרבה שנים. אני קשה. אני יודעת. אבל אני שווה יותר מזה. ויש כאלה המסוגלים להתמודד איתי. בחורים ובחורות. והסליחה עם בני הגיל. אבל אותו בחור שהופ יצא מהצבא לפני שניה או מדבר על הטיול הגדול כאילו ואו זה הדבר לעשות טיול אחרי צבא. ותחשבו לבד כבר אוף. ולמה לגרום לי להרגיש לא שווה בשביל הכיף שלכם. רוצים אחד את השני? יופי. אני לא מפריעה. אבל תנו לישון בשקט. למה להוריד את הביטחון שגם ככה בקנטים. לא התבגרנו מאז כיתה י?
למען השם. אני כל כך לא שם.
אין שום סיבה שאהפוך לפתאטית עכשיו.
שום סיבה שבעולם.
ואם אתם לא יכולים להתמודד עם החריפות שלי ועם זה שיש לי תשובה לכל דבר. ועם זה שאני אומרת דברים כמו שהם לפעמים. אז די, אל תצאו איתי. נשוחח על דא ועל הא. אל תזמינו אותי יותר למקומות שמבקשים ממני ת.ז. ושותים שם וודקה רד בול. גדלתי מזה כבר. אם יש משהו בגיל זה זה שאני לא צריכה לסבול את החרא הזה יותר.
ולמען השם אל תשתמשי בתכסיך הזול ביותר ותרדי עליי כדי למצוא חן בעיני בחור שגם ככה רוצה אותך לא משנה מה תעשי. מעריץ את כפות רגלייך. קלטי - הוא רוצה אותך! זו את שלא יודעת מה את רוצה. מה יעזור לך שתפלטי הערות כלפיי כדי להיות יותר מגניבה בעיניו. לא משנה מה תעשי את מגניבה בעיניו. ואת יודעת מה? ואולי זה ייראה ממש ממש רע. הלוואי שלא יחשוב את מגניבה יותר דווקא כי את מזלזלת בחברה שלך ככה. צוברת כוח על חשבונה.
למה אושר פרטי או סיפוק צרכים פרטי צריך לבוא על חשבון הכלל או להיות נחלת הכלל. די. לא ולא כלל וכלל.
אין שום סיבה לגרום לי להרגיש יותר מושפלת ממה שאני גם כך.
די.
תנו לי אינטרקציות חיביות
ומספיק להחזיר אותי לגיל 17.
מספיק.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
