| |
טומי הולכת לתומה
|
| 11/2007
נגיד שמישהו אומר לך: יש לי בלוג.
חמש דקות לפני סיום הפגישה.
אני אומרת - יש דברים שאני אף פעם לא מוצאת את הקונטקסט הנכון לספר ואני מפחדת מהתגובה, משאלות מביכות ואולי יותר מזה מזה שדווקא כן תביני.
- מה למשל?
- נניח ששני אנשים מדברים והאחר אומר לשני שיש לו בלוג והשני שואל אותו מה זה ולמה זה אז זה אולי מביך אבל אם השני אומר לו וואלה גם לי יש. זה אולי נורא.
- לא הבנתי כלום. אמרת נורא מהר.
-את רואה? לא משנה
- לא טומי, תגידי. רק יותר לאט.
- לא חשוב.
- קדימה, תגידי.
- יש לי בלוג.ואני מפחדת להגיד ואני רוצה כבר מלא זמן ולא מצליחה ואני לא יודעת למה. מספיק לאט?
- כן. כמה זמן?
- כמעט שנה וחצי. יותר ממך. אני לא מבינה למה זה כל כך חשוב להגיד לך ולא מבינה למה זה כל כך קשה להגיד לך.
- זה חשוב. עובדה שזה כבר שנה וחצי. עובדה שאת מתקשה להגיד.
- ויש לי משם כמה וכמה חברים טובים. ויש לי חברים אחרים שלא מבינים. אומרים לי כל הזמן יש לך כל כך הרבה חברים למה את צריכה עוד וכו.
- הם מקנאים. איך את לא מצליחה לראות? יש לך יכולת מדהימה ליצור חברויות. מה רע בזה?
- אז אני לא יודעת למה אני מספרת לך. אני פשוט מנתבת לשם הרבה. וגם כותבת על הטיפול. ולפעמים...
- את רוצה שאני אקרא?
- לא. כן.
- אז איך אני אקרא? אולי תתני לי כתובת?
- אני צריכה לחשוב על זה.
- ביום ראשון?
- אני אחשוב על זה.
- מה יש לחשוב?
- מה הכתובת וכו לא זוכרת בעל פה.
- טוב, אז ביום ראשון.
ביום ראשון אסור לכם יותר לקלל, לנבל את הפה, לכתוב שטויות. מעכשיו כולם אינטלגנטים ונבונים ויודעים את התורה. ראו הוזהרתם.
איזו צנזורה אני צריכה לעשות עכשיו?
פרלין הגאונה:
פרואו ד"ר הפסיכולוגית של טומסה שלום.
שלומות וברוכה הבאה.
אנחנו המגיבים הקבועים שמחים לקדם את פנייך לבלוג העסיסי הזה. בזמן שלא היית, טומסה התנהגה למופת ובשפיות מרובה. היא לא הזכירה את המילה "רומינציה" אפילו פעם אחת ולמעשה כתבה בעיקר על נפלאות מזג האוויר ועל הקושי בגידול סחלבים באקלים הים תיכוני.
אנחנו מקווים שתמצאי גם את את הנושאים הללו מרתקים.
בברכה, המגיבים הקבועים מאוד.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
tomasa