| |
טומי הולכת לתומה
|
 כינוי:
tomasa בת: 44 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 12/2007
אני ילדה גדולה בכלל
סימסתי לה: "אני יכולה לדבר איתך?"
והיא סימסה לי שכן בשבע
ואז חשבתי שככה אני מפסידה את הפגישה בשומרי משקל ודווקא בשבוע שעבר החלטתי להמשיך ללכת כי חבל על 20 קילו שירדו להם, שלא יעלו וצריך עוד 10 להוסיף להם.
אז סימסתי לה - בעצם לא, אני יכולה לבד.
ואז היא סימסה לי - איך שאת רוצה, טומי.
אז סימסתי לה - טוב בעצם כן, אתקשר בשבע
והחלטתי בשבע לצאת להליכה
אבל באמת אני יכולה לבד, אני לא צריכה אותה.
נפלתי רגע אחד לקרשים, ייבבתי בבכי. ודקה אחר כך, לקחתי את הגיטרה, כיוונתי, ניגנתי מהספר החדש שקניתי, קינחתי בהוא שדנג' לימד אותי (נ.ב - שבוע שלוש עושה לי חררה). ואני מרגישה יותר טוב. אבל בכל זאת אתקשר.
כי אולי אני עדיין צריכה אישור שאני חזקה.
ואיך יכול להיות שאני חזקה כל כך.
רגע בוכה רגע לא אכפת לי ואז פתאום בהיי.
איזון בחיי, על איזון שמעתם?
ועל מי אני עובדת שאני חזקה, הרי מהרגע שנפלתי לא הפסקתי לאכול לשנייה.
זהו.
ולא רגע, אני מסרבת שהבלוג יהפוך להיות מוקדש לה.
אכתוב בקרוב פוסט אחר. אחר! ככה.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
