|
טומי הולכת לתומה
|
כינוי:
tomasa בת: 44 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ינואר 2008
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 1/2008
אוף. לך לך כבר גוש. לך. אני לא מצליחה לישון. פתאום באמצע ההירדמות נלחצת, פותחת יומן. ידעתי שקבעתי פגישה על פגישה. פאניקה. הלב דופק מהר. מדליקה את הטלפון, כותבת לעצמי תזכורת להזיז. יהיה טוב. מה את דואגת. מוזגת לי ויסקי כדי לנסות לישון. מצ'וטטת עם פרלין. היקרה אומרת לי לא להגיד שמשהו הוא לא חשוב, די לשכנוע העצמי זה רק מוסיף ללחץ. אם זה חשוב זה חשוב. מזגתי לי ויסקי. שירדים אותי. אבל הגוש הוא בגרון כבר מאיים לחנוק אותי בשנתי. למה הוא כל כך מאיים לאחרונה, ולמה גם ככשנדמה שטוב שוב אני בלחץ חרדה עייפות. ישנתי כל כך מעט והיה יום כל כך ארוך והינה שוב אני מושכת, דוחקת. תכתבי תכתבי היא אומרת לי פרלין היקרה, זה עוזר. אבל אל תעשני. מיסיונרית היא נהייתה לי. מנסה לשלוח לי שיר של בילי הולידיי לעודד אותי. את בטוחה שזה יעודד אותי, אחות? לא זוכרת אופטימיות בפעם האחרונה ששמעתי את בילי. אחותי הגזוזה. כמה טוב שאת פה, להגיד לי שיהיה טוב. תגידי. תגידי עוד ועוד ועוד.
היום נתתי לפסיכו את כתובת הבלוג. היא אמרה שלא חייבת אמרתי לה שכתבתי אליה. ואולי עכשיו אנסה שוב לישון? סיגריה. אל תגלו לפרלין.
| |
|