| |
טומי הולכת לתומה
|
| 3/2008
ובכלל אני מוטרדת
קודם כל, מהמצב. נזכרתי שיש עולם שם בחוץ. יש מלחמה, יש חיים. לא הכול זה חרדות. ונתקלתי בזה ברשת. האישה הזו יכולה לומר את כל מה שאני חושבת בצורה כל כך מודיקת וקולעת. אני רוצה להיות תמר גוז'נסקי. ביקום מקביל הייתי יכולה להיות. פעם הייתי הולכת לכל ההרצאות שלה, יושבת מאחורה ומהנהנת עד שהיא אמרה לי - תגידי, למה את באה? את הרי כבר יודעת הכול.
כמובן לאגו, הינה אני זכורה.
לא עצובה, לא חרדה, שקר כלשהו, אני גם וגם אבל עכשיו אני מוטרדת. גם כי יש מלחמה. גם כי בעצם יש המון החלטות לקבל. איפה לגור? להמשיך ללמוד? להסכים להצעת עבודה שמערבת 4-5 נסיעות למוסקבה ולקייב בשנה?
ובכן, חברים. אני מוטרדת. שלא לומר מתחילה להיות מוטרפת.
כאילו ככה, טוב לי עם השותפה. וסבבה לי המיקום. אבל זה לא יהיה לנצח, ומה יהיה אחר כך? ואולי הגיע הזמן לבנות את הטומסה גנומסה העצמאית? להפסיק עם הלופיה שפתחנו פה בבית שלנו?
ומה - מסיימת תואר שני. הגעתי לאן שאפשר היה להגיע עם זה, הינה עוד כמה ימים מרצה על הנושא שלי בכנס. נדחק לשולי החדשות הדבר הזה מרוב חרדות, אבל זה חתיכת דבר! ומה יהיה? ומה אם יהיה לי בלק אאוט או ייצא לי גרעפס או פלוץ באמצע ההרצאה או איזה חצ'קון אימתני בבוקר?
ומה בשנה הבאה? גם בעבודה הגעתי למקום שחלמתי עליו. עבודה קשה, אבל באמת מצאתי את עצמי בה. ועכשיו רוצים שאעשה עוד תואר שני. ואני, איך מתאים לי להיתקע באקדמיה לכל החיים. אבל מה אם אני מפספסת פה משהו?
ומה עם הטיפול? ככה אם פתאום ייגמר לי. מי יכיל וגם יזין את כל החרדות, עצב, התפתחות, גדילה, רגרסיה, רומינציה?
ויום לפני ההרצאה באים לראות אותי מלמדת לראות אם אני מתאימה לדבר הזה שנוסעים בו לחו"ל כל כך הרבה פעמים. ואם יהיה לי חתול בדירה החדשה מי יטפל בו?
מה, אני ילדה שאני ככה נותנת לחיים להוביל אותי. עבד עד עכשיו, אבל בחיאת מתישהו צריך לקחת אחריות.
אני מוטרדת.
אני מוטרדת כי עד השנה הזו עשיתי המון, באמת. אבל עכשיו הינה יש מלחמה. ומה זה עוזר שאני צמחונית, ומה זה עוזר שאני קונה רק מוצרי ניקוי אקולוגיים. בטוח יש עוד משהו שאני יכולה לעשות. רציתי להתנדב השנה במוקד סיוע לנפגעות תקיפה מינית. במקום זה אמרתי - בואו נעשה הרבה סמים ואלכוהול ואולי גם קצת חרדות וסרטים.
אבל מאז שאני שם אני מקבלת את הפידבק הזה מהעולם כמה אני שמחה ואנרגטית וחיונית וכו וכו. את דרך האמצע שלי לא מצאתי. היא תבוא אליי מעצמה?
אני מוטרדת. בחיי שאני מוטרדת.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
tomasa