| |
טומי הולכת לתומה
|
| 3/2008
קצת נחת
רוצה להשוויץ בלי פולניה.
כבר שנה אני מארגנת את הכנס הזה. נוטה להכניס את עצמי למצבים שאחר כך אני אומרת למה עשיתי את זה לעצמי? מעולם לא הרצאתי. אבל בינתיים יצרתי הרצאה. ודי מעניינת. ידעתי על מה אני מדברת ולא אמרתי שום דבר בלי ביסוס. והיום אחרי הכנס אמרו לי שנולדתי על הבמה. ושבכלל לא הקראתי. ושהיה מעניין וזוכרת כמה פרצי צחוק. וגם את המנהלת של האולפן נכנסת באמצע ועוד שולחת לי נשיקה באוויר כשהיא יוצאת.
אולי כי דיברתי על בתולות וזונות ויחסי מין כולם היו מרותקים, ידעתי לבחור לי נושא סקסי. איך אמרה חברה שלי - ממש השפרצת סקס, ועוד בכזה נונשלנט.
אני מאוד מאוד מעונגת עכשיו על עצמי ועל המחמאות.
יכולה להכיל רעב פתאום, רעב פיזי לאוכל.
זה עלה אתמול בטיפול. לפני שנה בערך, בדיוק כשהתחלתי לרזות התחלתי להיות מסוגלת להכיל רעב, אפילו רציתי אותו, פעלתי טוב על רעב. בחצי שנה האחרונה פתאום שוב לא מצליחה. אז ממלאה את עצמי ברעש או באוכל. והינה מלאה בעצמי, בהצלחה שלי בכנס. חיצוני לי אולי, אבל בריא ביותר. ורעבה. נו יופי, קורה. היא חושבת, הפסיכו, שזה לא באמת להכיל רעב אלא לדחות את העונג. אני נוטה שלא להסכים, מותר לי. הלכתי לישון רעבה. הרגשתי שיש לי כוחות ואנרגיות יותר על בטן ריקה. ושובע עושה לי רע. משום מה מחפשת אותו כל הזמן בזמן האחרון.
אז עכשיו רעבה.
הולכת לעשות קצת הרס עצמי.
שיהיה רק טוב.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
tomasa